 |
|
 |
||
|
||||
 |
רק שתדעו, שהדעות חלוקות לגבי עניין מותו של פרימו לוי. הסיפור מוזר, אין ספק, אך יש הטוענים עדיין בלהט שהוא כלל לא התכוון להתאבד. בכל מקרה, זה לא מקהה את הצער האנושי. בנוגע לשיר, הוא לא עובד טוב, לדעתי. הרעיונות על המוות בכלל והקישורים לסצנת מותו של לוי בפרט חלשים ולא מחזיקים בתכונות כמו עניין או אמינות, אפילו. לא הרגשתי שיש לי בסיס להזדהות עם אחת התחושות, עם הרעיון שניסה להיות ''שירי'' ומקושר למוות של מישהו אחר (תמיד טוב) - זה פשוט לא הולך. השיר לא מדגדג את קצות העצבים, הוא יצר פתח לעניין עם ההתחלה המבטיחה, אבל בסופו של דבר השאיר אותי לא-מרותקת, לא מעוניינת להגיע עד הסוף, וזה אסונו של השיר. אנה |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כמי שכותב שירים, אינני מנתח שירים של אחרים ששירם לא נגע אל לבי. אך בכ"ז מספר הערות: 1. מסעו של פרימו לוי לא "עבר" במחנה ההשמדה אושוויץ. לדעתי, מן הרגע שפרימו לוי הגיע לשם הוא נשאר שם עד יום מותו, כארבעים שנה לאחר שחרורו מן המחנה. 2. נראה לי שכל תכלית חייו של לוי לאחר שחרור גופו מן המחנה היתה לספר על המקום בו הוא "עדיין" שהה. 3. אם להשוות בינו לבין יחיאל דינור "קצטניק", קצטניק אמר: "אושוויץ פלנטה אחרת" פרימו לוי, לדעתי, הכיר רק פלנטה אחת, וכך גם הבינותי את ספריו. 4. כשפרימו לוי סיים את דבריו הוא סוף סוף עבר לפלנטה אחרת. אני מקווה, עבור האדם הגדול הזה, אולי גדול הסופרים במאה העשרים, שעכשיו הוא בעיצומו של "מסע מפואר". |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |