בתשובה לXslf, 09/04/03 1:07
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בהמלצתו של רון התחלתי לקרוא את הספר והמבט של פגאליה על התחושות הגבריות לא היה זר לי כלל ועיקר. באשר למבט על הנשים אין לי יכולת לדעת. אך למרבה המזל האייל הממוצע הוא כ-35% נשים (כפי שהראה כאן אחד הסקרים הלא מחייבים), כך שיש כאן רבות היכולות להשיב, ומסקרנות אותי התשובות שתקבלי מהן על תהייתך. לפני שעה קלה קראתי שיר "ואז הייתה אלה" בגיליון החדש של "אוקפי": http://www.okapi.co.il/three.html ויש בו אלה מכוסה בדם, ואגס בטעם של דם, ובטן והריון, ומן הבטן בוקע "נחשול אדיר של פרפרים וצפורים ובעלי כנף לבנים", וכל המכלול הזה, של כאוס הגוף הנשי, המזכיר לא במעט את התיאור של פגאליה. את השיר כתבה מיה סלע, אישה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כל התיאור הזה הוא אדיוטי ושקרי. התחושה האמיתית של אישה הוא רצון לחופש ורצון אובססיבי להמנע מהריון - כלומר מהכיבוש השפל והאונס של הגבר. רצון לחיות כמו בחלום, למעשה כמה שיותר רחוק מהטבע. הריון זה אנטי-תזה לנשיות. אולי נשים שרוצות ילדים, הן פשוט סוג נשים אחר לחלוטין ואז מדובר בהכללה.. כמובן שאם קיימת יושרה אינטלקטואלית, אז יש לקבל את כל סוגי הנשיות. הנשים שלא רוצות ילדים ומפחדות מזה פחד מוות, יותר מחיות טורפות, איידס, סרטן וכו' הן הנשים האמיתיות מבחינתי...והמון נשים מחוברות לתחושות האלה. לעומת זאת גבר מפרה כל דבר סביר בסביבה.. ומצידו שיהיו לו 8000 ילדים. האישה בתרבויות מטריארכליות מחזיקה לעצמה כמה מאהבים וזה סימן של כבוד. אישה תמיד נהנית מחיזורים או גיוונים, יותר מאשר מימוש. אולי אצל גבר זה הפוך |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |