בתשובה לדורון הגלילי, 08/04/03 14:21
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בשנים האחרונות אין לי חתולים (חוץ מבובה מקסימה של חתולה לבנה). אבל נזכרתי איך לחתולה שהיתה לי בילדותי, הייתי אומר "מתי כבר תהיי חתולה?" על משקל "מתי כבר תהיה בנאדם". בסוף התברר שזה בכלל חתול. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אפרופו "בסוף התברר שזה בכלל חתול", אצלי זה בדיוק הפוך. משום מה יש לי נטייה להיות משוכנעת שכל יצור חי שמאמץ אותי הוא זכר. כמובן, שהשם שמוצא אותו, בדרך טבע, הוא שם זכרי לחלוטין,ואז בטעות אני מגלה יומ'חד גורים או משהו מופלא אחר שחושף בפני שאולי לא כדאי היה לקרוא לצבה שלי גרשון-יהושוע. או לחתולה פזיק. או איניגו מונטויה. או המפרדינק. נו, טעויות קורות.1 1ומשום מה, אף פעם לא בכיוון ההפוך. __________ העלמה עפרונית, ובובה של כלב לבן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולי היה חתול שקראו לו קלמן. יום אחד הוא גדל, ועזב את הבית, כלומר נעלם אי שם בשכונה. לאחר מספר שנים, נצפה קלמן כשהוא עושה מעשה מסויים עם חתולת הבית הנוכחית לאותו זמן, ומקץ מספר חודשים המליטה במז"ט שלושה גורים, ככל הנראה כל אחד מאב אחר, ואחד מהם, האפור, דמה להפליא לאביו, ואף קראנו לו על שמו: קלמן. אולם מקץ מספר חודשים התברר שגור זה היה היחיד מבין השלושה שהיה ממין נקבה. אבל השם נשאר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נכון. למשל, גם לספרן בבית הספר התיכון קראו קלמן. ויש עוד, אבל זה מה שאני זוכר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היתה לנו תוכיה, בזמנו (חכמה, אבל תחמנית. סיפורים יסופרו בהקשר מתאים). לאלה, כידוע, אין כל אברי מין חיצוניים: זכריים, נקביים, או אחרים, ולכן באמת אין שום דרך לדעת בלי אשכרה לפתוח את הציפור. בסוף סיכמנו שזו תוכיה, ולא תוכי, וקראנו לה "לוסי", בעקבות הטיעון המשכנע של אמא שלי: אם *הוא* יטיל ביצים, זה יהיה נורא מביך, אבל *היא* יכולה, אם היא רוצה (והיא רצתה), לשמור את יכולת ההטלה הפוטנציאלית שלה כפוטנציאל. זה קצת כמו נשק להשמדה המונית בעיראק, אם חושבים על זה. אם תתחילי לטעות בכיוון השני, תגלי שאת לא טועה יותר לעולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמיד אפשר לקרוא לה דוריס, ולהחליף לבוריס אם צריך. או להפך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שהיה איזה ביו-סטרט-אפ שקם בדיוק כדי לפתור את הסוגיה הזאת. לא זוכר את השם ( אני יכול לברר אם זה חשוב). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבת שלי (לפחות טוענת שהיא) יודעת להבחין בין תוכי זכר לנקבה, גם בלי לפתוח את הציפור. נדמה לי לזה קשור לאיזה סימן על הנחיריים, אבל אני לא בטוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא צריכה להריח את הציפור בשביל הסימן הזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, אצל תוכים גמדיים זכרים יש הילה סגולה סביב הנחיריים. לנקבות אין. לפחות זה מה שנאמר לי פעם. אני מאמין שזה אפילו נכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, טוב. לוסי לא היתה גמדית1 בכלל, היא היתה תוכי אפור. 1 ובעלת מקור מעורר אימה שהוריד לי חצי אצבע בפגישתנו הראשונה, כשהשחלתי אותה בין הסורגים בלי לבקש רשות קודם. אבל מאז היחסים השתפרו. במיוחד היא אהבה שיגרדו אותה מתחת לצוואר. ופפאיה. אח, הימים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שזאת היתה אשתי לשעבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא באמת הורידה לך חצי אצבע או שזה (אני מקווה) רק ביטוי כזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה די הרבה דם, אבל לא נגרם נזק קבוע ולא נשארו חתיכות לא מזוהות בכלוב, אז אני חושב שאפשר לומר שזה רק ביטוי כזה :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מגדל ציפורים אחד קנה וויאגרה. כיוון שהיה צריך ללכת, הטיל על התוכי לשמור על הכדורים "ושלא תעיז לגעת בהם" הזהיר את התוכי. בשובו, מצא את הציפורים שלו מרוטות ופצועות, והבין שהתוכי השתמש בכדורי הוויאגרה שלו בהצלחה רבה. מרוב זעם, לקח האיש את התוכי והכניס אותו לפריזר לכל הלילה. בבוקר מצא את התוכי חי ומיוזע מחום. "איך, איך, הכנסתי אותך לפריזר ואתה נראה כאילו היית בסאונה" תהה האיש. "לעזאזל" רטן התוכי, "כל הלילה ניסיתי עם תרנגולת קפואה ולא הלך לי!" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר את הסיפור על התוכי בברה"מ שקילל את סטאלין ובעליו החביא אותו במקפיא כשבאו אורחים. כשהוציא אותו הוא(=התוכי) התחיל לצעוק "יחי סטאלין, תחי תוכנית החומש". לאחר שבעליו התפלא על השינוי הוא אמר " אחרי שיגלו אותך לסיביר גם אתה תדבר אחרת" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו בדיחה של טוביה צפיר מימי ''זה הסוד שלי'' (אחרי שאורי זוהר פרש). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |