בתשובה לכליל החורש נאורי, 08/04/03 11:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זהו, שאני דווקא ידוע כחתולופיל, ובכ"ז לחתול אני קורא "חתול!", או "חתולה!" (במלעיל). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי שאינני אוהב חתולים, אבל לעתים אין לי סבלנות אליהם. (במיוחד כשזה באמצע הלילה ופתאום החתול החליט שהוא צריך חברה, וכשלא מספקים לו אותה הוא מיילל ומיילל ומיילל. או כשהוא מתרוצץ בבית עם חתיכת חרא דבוקה לישבן.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תסתכל אחורה שניה. אתה רואה את זה שם? הקו הדקיק הזה? קוראים לו "גבול הטעם הטוב". או, במילים אחרות - אפשר די? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא התפעלתי מהדרך שבה נאורי הצעיר שבר טאבו 1 שהיה כבר דחוף לשבור בדיון הזה - כמעט היה אפשר להאמין שחתולים הם בני אלים 2. 1 מזכיר לי שבספריית הווידאו מישהו אמר "נו אמא, על מה את מסתכלת שם?" והיא שלפה איזה סרט ומלמלה: "טאבו... הממ, על מה הסרט הזה?" :-) 2 גילוי נאות - שנה וחצי אחרי שהסיאמי הבלתי נסבל נעלם מחיי, עדיין אפשר למצוא שערות פה ושם בתוך הארון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אני עצלן, אז אני לא אחפש את הלינק, אבל הבאת כאן פרפראזה לתגובתו של טל לשכ"ג. אתה יכול לפרט את האנלוגיה בין תגובתו של כליל אשר הביאה אותך לכתוב את שכתבת, לתגובה ההיא של שכ"ג, או למצער להסביר לאלו שעיניהם טחו מלראות, במה עבר כליל את הגבול? ואם אני כבר כאן: העובדה שהתגובה שלך באה במלבן כחול ולא חום מעידה כי מדובר בדעתו האישית של אחד, ד. קננגיסר בלבד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדבר לא נכתב כפראפראזה אלא יצא משרעפי ליבי. הוא גם נאמר אך ורק כדעתי האישית ולא כמדיניות של שום דבר. פשוט התמונה המנטלית של חתול שמסתובב עם חתיכת צואה דבוקה לאחוריו גרמה לי לעשות "אאאאאאאאאאאאאאיכסה!" נורא גדול, אז חשבתי שאולי הבקשה שלי תמנע השנות של ההרגשה ההיא. ככל הנראה, טעיתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נוטה לפעמים להיות כנה מדי, לא עלה על דעתי שמישהו יפגע מן התמונה הזו.. אני באמת לא צריך לצרף אנשים אחרים לטראומות האישיות שלי. תודה לכל מגיני ודוברי טובתי, אבל אולי הייתי יכול לנסח זאת אחרת (או למצוא עוד דוגמה לכמה חתולים יכולים להיות.. אהם.. לא נעימים, שלא תהיה לא נעימה עד כדי כך שלעצמה). חוץ מזה, התמונה המנטלית של אלפי הרוגים בהפצצות גורמת לי לעשות הרבה יותר איכסה, וקצת בלעחס, אבל מעולם לא עלה על דעתי לזעוק כאשר מעלים אותה באייל כלאחר יד (או רגל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון לזה ? תגובה 106038 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. כמו שנאמר: מלאכתם של צדיקים... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אפשר גם לנסח את זה כצורה של איזה סקר): כשאתם קוראים הודעה מטעם המערכת בנוסח "הבט לאחור, אל האופק, וראה שם את גבול הטעם הטוב" כמה מכם זזים אחורה, כדי לקרוא מה לכל הרוחות כתוב באותה הודעה, אשר זיכה אותה בתשומת לב ובהודעה חיננית שכזו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שתי ההודעות המדוברות אינן הודעות של המערכת, למרות שכותביהן הם חברי מערכת. למרבה הצער, חברי מערכת מסוימים אינם ערים לכך שגם הודעותיהם הכחולות נתפסות, אצל חלק מהקוראים, כהודעות רשמיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפוך. למרבה הצער, יש קוראים שאינם ערים לכך שתגובות כחולות של חברי מערכת הן תגובות של ''קוראים מן השורה'', אינן רשמיות, ואינן מביעות את עמדת המערכת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תסתכל אחורה שניה. אתה רואה את זה שם? אה, באמת? טוב, אנחנו לא. או, במילים אחרות - אפשר להירגע? על מה הרעש? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשנים האחרונות אין לי חתולים (חוץ מבובה מקסימה של חתולה לבנה). אבל נזכרתי איך לחתולה שהיתה לי בילדותי, הייתי אומר "מתי כבר תהיי חתולה?" על משקל "מתי כבר תהיה בנאדם". בסוף התברר שזה בכלל חתול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפרופו "בסוף התברר שזה בכלל חתול", אצלי זה בדיוק הפוך. משום מה יש לי נטייה להיות משוכנעת שכל יצור חי שמאמץ אותי הוא זכר. כמובן, שהשם שמוצא אותו, בדרך טבע, הוא שם זכרי לחלוטין,ואז בטעות אני מגלה יומ'חד גורים או משהו מופלא אחר שחושף בפני שאולי לא כדאי היה לקרוא לצבה שלי גרשון-יהושוע. או לחתולה פזיק. או איניגו מונטויה. או המפרדינק. נו, טעויות קורות.1 1ומשום מה, אף פעם לא בכיוון ההפוך. __________ העלמה עפרונית, ובובה של כלב לבן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולי היה חתול שקראו לו קלמן. יום אחד הוא גדל, ועזב את הבית, כלומר נעלם אי שם בשכונה. לאחר מספר שנים, נצפה קלמן כשהוא עושה מעשה מסויים עם חתולת הבית הנוכחית לאותו זמן, ומקץ מספר חודשים המליטה במז"ט שלושה גורים, ככל הנראה כל אחד מאב אחר, ואחד מהם, האפור, דמה להפליא לאביו, ואף קראנו לו על שמו: קלמן. אולם מקץ מספר חודשים התברר שגור זה היה היחיד מבין השלושה שהיה ממין נקבה. אבל השם נשאר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נכון. למשל, גם לספרן בבית הספר התיכון קראו קלמן. ויש עוד, אבל זה מה שאני זוכר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היתה לנו תוכיה, בזמנו (חכמה, אבל תחמנית. סיפורים יסופרו בהקשר מתאים). לאלה, כידוע, אין כל אברי מין חיצוניים: זכריים, נקביים, או אחרים, ולכן באמת אין שום דרך לדעת בלי אשכרה לפתוח את הציפור. בסוף סיכמנו שזו תוכיה, ולא תוכי, וקראנו לה "לוסי", בעקבות הטיעון המשכנע של אמא שלי: אם *הוא* יטיל ביצים, זה יהיה נורא מביך, אבל *היא* יכולה, אם היא רוצה (והיא רצתה), לשמור את יכולת ההטלה הפוטנציאלית שלה כפוטנציאל. זה קצת כמו נשק להשמדה המונית בעיראק, אם חושבים על זה. אם תתחילי לטעות בכיוון השני, תגלי שאת לא טועה יותר לעולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמיד אפשר לקרוא לה דוריס, ולהחליף לבוריס אם צריך. או להפך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שהיה איזה ביו-סטרט-אפ שקם בדיוק כדי לפתור את הסוגיה הזאת. לא זוכר את השם ( אני יכול לברר אם זה חשוב). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבת שלי (לפחות טוענת שהיא) יודעת להבחין בין תוכי זכר לנקבה, גם בלי לפתוח את הציפור. נדמה לי לזה קשור לאיזה סימן על הנחיריים, אבל אני לא בטוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא צריכה להריח את הציפור בשביל הסימן הזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, אצל תוכים גמדיים זכרים יש הילה סגולה סביב הנחיריים. לנקבות אין. לפחות זה מה שנאמר לי פעם. אני מאמין שזה אפילו נכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, טוב. לוסי לא היתה גמדית1 בכלל, היא היתה תוכי אפור. 1 ובעלת מקור מעורר אימה שהוריד לי חצי אצבע בפגישתנו הראשונה, כשהשחלתי אותה בין הסורגים בלי לבקש רשות קודם. אבל מאז היחסים השתפרו. במיוחד היא אהבה שיגרדו אותה מתחת לצוואר. ופפאיה. אח, הימים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שזאת היתה אשתי לשעבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא באמת הורידה לך חצי אצבע או שזה (אני מקווה) רק ביטוי כזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה די הרבה דם, אבל לא נגרם נזק קבוע ולא נשארו חתיכות לא מזוהות בכלוב, אז אני חושב שאפשר לומר שזה רק ביטוי כזה :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מגדל ציפורים אחד קנה וויאגרה. כיוון שהיה צריך ללכת, הטיל על התוכי לשמור על הכדורים "ושלא תעיז לגעת בהם" הזהיר את התוכי. בשובו, מצא את הציפורים שלו מרוטות ופצועות, והבין שהתוכי השתמש בכדורי הוויאגרה שלו בהצלחה רבה. מרוב זעם, לקח האיש את התוכי והכניס אותו לפריזר לכל הלילה. בבוקר מצא את התוכי חי ומיוזע מחום. "איך, איך, הכנסתי אותך לפריזר ואתה נראה כאילו היית בסאונה" תהה האיש. "לעזאזל" רטן התוכי, "כל הלילה ניסיתי עם תרנגולת קפואה ולא הלך לי!" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר את הסיפור על התוכי בברה"מ שקילל את סטאלין ובעליו החביא אותו במקפיא כשבאו אורחים. כשהוציא אותו הוא(=התוכי) התחיל לצעוק "יחי סטאלין, תחי תוכנית החומש". לאחר שבעליו התפלא על השינוי הוא אמר " אחרי שיגלו אותך לסיביר גם אתה תדבר אחרת" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו בדיחה של טוביה צפיר מימי ''זה הסוד שלי'' (אחרי שאורי זוהר פרש). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |