|
ההבדל ביננו הוא כנראה שאתה אופטימי יותר ממני בקשר לטבע האנושי - אתה רואה את השואה כנקודת יחודיות ברצץ ההיסטוריה בעוד שאני סבור שההבדל הוא שאלה כמותית בלבד.
אני מסכים שמדינת ישראל מוסרית יותר מגרמניה הנאצית אבל אני חושב שחיילי אותה פלוגה אינם יותר מוסריים מחיילי פלוגת אס.אס. טיפוסית. גם להם היו מעט שעות שינה, גם הם היו נתונים בקונקסט חברתי שבו פעולותיהם היו לא רק מקובלות אלא אפילו נדרשות וגם הם מילאו פקודות.
לכן, כפי שאני רואה זאת, אם גם נכון שחיילי צה"ל לא נדרשו לבצע רצח עם סיטוני, הרי שאני סבור שבנסיבות מסויימות לו היו נדרשים היו מבצעים זאת, משום שאני סבור שבכולנו יש את היכולת הזאת לדרגה כזאת של רוע, או התעלמות ממנו - וזאת בדיוק הנקודה שלי, אני חושב שהתגובות למאמר שטוענות: "אבל אנחנו במלחמה", "הם גם רוצחים", "המנהיגים אשמים" וכולי באות מאנשים שמפנים את מבטם לרוע שבמעשינו כמדינה, והפניית מבט כזאת היא בדיוק מה שהביא את גרמניה הנאצית למצבה.
אנחנו עדיין לא נאצים, אבל אנחנו (כמו כל העולם) עומדים בקצהו של מדרון חלקלק, ןצריך להזהר שלא ליפול. להפנות את המבט לפלוגת חיילים שמטיחה ראשו של ילד בקיר זוהי תחילת ההתדרדרות.
|
|