בתשובה לגדי ו., 03/04/03 23:14
החברים של סדאם 139013
אביב י. • בתשובה לגדי ו. יום ו', 4/4/2003, 0:00
העניין הוא שיכול להיות שגם הצרפתים מאמינים במה שהם אומרים בדיוק כמו שהישראלים (בחלקם) האמינו (כמו שאתה אמרת - ''לא משנה ההגיון שבדבר'').
החברים של סדאם 139021
גדי ו. • בתשובה לאביב י. יום ו', 4/4/2003, 0:22
הם קיבלו כסף!
לא איכפת לי במה הם מאמינים.
אצלנו היה נסיון כושל להגיע לשלום.
החברים של סדאם 139026
אביב י. • בתשובה לגדי ו. יום ו', 4/4/2003, 0:48
האם לא הובטח לממשלתנו כסף בעקבות אותו תהליך שלום?
האם אותו תהליך לא התחיל ע"י ממשלה ישראלית *מאוד לא מעונינת* שהופעלו עליה לחצים אמריקניים (קריא: הובטח לה כסף)?
החברים של סדאם 139109
גדי ו. • בתשובה לאביב י. יום ו', 4/4/2003, 17:57
אתה צודק.
ממשלה ישראלית שהובטח לה כסף, הלכה ונתנה נשק לקונה שהציע סכום גבוה מספיק.
אין ספק שזה היה השיקול - כסף.
יכול להיות שאילו האמריקאים היו משלמים קצת יותר הם היו מצליחים לקנות עבור הפלסטינאים מדינה אמיתית ולא איזו רשות אומללה. יכול להיות שאפילו טנקים ומטוסי קרב חדשים היינו מוכרים להם (אם היו משלמים מספיק).
חבל שהאמריקאים לא יודעים מה אפשר לקנות בשוק הישראלי.
החברים של סדאם 139120
אביב י. • בתשובה לגדי ו. יום ו', 4/4/2003, 19:24
<אנחה>
לא אמרתי את הדברים שאתה אומר שאמרתי ("ונתנה נשק לקונה שהציע סכום גבוה מספיק"). על הציניות הילדותית אפשר לוותר (גם אם אנחנו לא מסכימים).

להגיד שההיענות הישראלית ל"תהליך השלום" שהיה ומפת הדרכים שתהיה לא נובע גם מלחץ בינלאומי (בעיקר אמריקני) ולא רק מאידיאולוגיות נשגבות לשלום ואחווה, זה דבר קצת מוזר לדעתי. לישראל אינטרסים *כספיים* ככל מדינה אחרת‏1 ואין ספק לגבי התקפלותה לתכתיבים כל פעם שהדוד העשיר שלנו ממצמץ. כמו שאמרתי, את תהליך השלום הנ"ל התחילה ממשלה ש*לא* היתה מעונינת בו. מה ההסבר האלטרנטיבי שיש לך, חוץ מכסף, לזה שהיא בכל זאת היתה שם?

אנחנו רצינו למכור נשק ל*סין*. אם זה לא חוסר אחריות בסיגנון הצרפתי/רוסי/אינספור מדינות אחרות, אני לא יודע מה כן.

_____
‏1 את הכעס על קביעה שכזו, אני באמת לא מבין.
החברים של סדאם 139125
מיץ פטל • בתשובה לאביב י. יום ו', 4/4/2003, 19:43
על סמך מה אתה קובע שהממשלה לא הייתה מעוניינת במה שעשתה?
החברים של סדאם 139165
אביב י. • בתשובה למיץ פטל שבת, 5/4/2003, 14:16
על סמך הזיכרון המעורפל שלי, על סמך האידיאולוגיה שהיתה אז לליכוד (לא מדברים עם... גם לא עם אנשיו של...), על סמך שהיה ברור לאותה ממשלה לאן הדבר הולך להוביל (ויתור טריטוריאלי) ועל סמך אימרותיו של שמיר שעשו רושם שהוא ממש לא היה מאושר מביקורו במדריד.

מה לדעתך ממשלת ליכוד חיפשה שם? האם היא היתה מוצאת את עצמה שם, ללא הלחצים שהופעלו עליה?
החברים של סדאם 139168
מיץ פטל • בתשובה לאביב י. שבת, 5/4/2003, 14:33
לעניין אידאולוגיה, ראה כתביו של ע"ב. לעניין אימרותיו של שמיר, אני מציע גם לך לא להיראות נלהב ממה שמציעים לך כשאתה מנהל מו"מ.

מה הממשלה חיפשה שם? כמו תמיד (ושוב, סליחה שאני נשמע כמו ע"ב), לקדם את מטרותיה (שילוב הירדנים בפתרון הפלסטיני, חיזוק המעמד הבינ"ל והמקומי של ההנהגה הפלסטינית המקומית מול ההנהלה בטוניס). היא מצאה את עצמה שם בתוקף הרבה מאד נסיבות, ואני לא הייתי מבודד אף אחת מהן, כולל "הלחצים", כהכרחית או מספיקה.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות