בתשובה לירדן ניר, 03/04/03 22:40
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ירדן, גילוי הלב שלך הוא מדהים ובמידה מסויימת מעורר קנאה, מה שכבר מראה שאין בך שום פרעושיות (בין אם זה נאמר ברצינות או בצחוק) אלא אומץ יוצא דופן. אני אינני מסוגלת לגילוי לב כזה, למרות שברגעים מסויימים הוא בוודאי היה עוזר. אני מדברת על גילוי הלב לא רק כאן אלא גם בתגובות שהיו במאמר מלפני שלוש שנים (קצת יותר?), ובכוונה אינני מביאה קישור. אתה בוודאי מבין למה כוונתי. ובדיעבד - הייתכן שיש קשר בין עניין הכליה לבין הנושא שהובא אז, במאמר ההוא? אולי קשר סמוי? (אז כתבת באחת התגובות כי בגופך אתה בריא כשור) אני שואלת משום שנושא זה נתעורר במשפחתי לפני שנים. אם יש בשאלתי פולשנות מיותרת או העלאת כאב שראוי להשאירו מאחור ולא לעסוק בו מחדש - ראה תגובה זו כמבוטלת. היה בריא וחזק וחיה בטוב כל ימיך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זה באמת חוסר טאקט וחוסר רגישות, ואחרי שכתבתי נדדה שנתי, שמא פגעתי וגרמתי נזק (חרטות שלאחר משלוח, זה כבר הפך אצלי למסורת). אבל כתבתי משום שהנושא מציק למשפחתי ולי, וזה שנים ארוכות שלא היתה בידי האפשרות לשוחח על זה עם ... הממ ... איך לומר ... לשוחח על זה עם אדם – *חי*. קאפיש? אבל אולי יכולתי לישון בשקט. מתברר שיש כאן שומרי חומה שעושים את העבודה וסורקים את כל התגובות לאורך הלילה, מדי לילה בלילו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמיטב המסורת, התגובה שלי מתייחסת לתגובות הסמוכות אליה (תגובה 139039 ותגובה 139041), ולא להתרחשויות אי-שם במעלה הפתיל (התגובה של כבוד הרוזנת, למשל). הצעתי את המונח "רגישות" כתרגום ל"טקט", ותו לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למעשה, גם אני לא התכוונתי לענות ישירות לך אלא בכלל. זה רק יצא ככה, מחמת הנרווים... שמיטת חובות וזהו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מודה שזה קצת הפתיע אותי, השעה הזאת, 23:43, שישי בלילה. איכשהו קיבלתי את הרושם (נדמה לי שגם מכאן וגם מן ה"במה") שמשפחתכם נוהגת אורח חיים דתי. הפתעות, הפתעות. ------ רוזנת שקצת שקועה בבוצ(נהיים): לא יודעת איך לצאת מעניין ה"רוזנות", למרות שבטח כבר הגיע הזמן, ועדיין תוחבת את האף לענייניהם של אזרחים תמימים וישרי דרך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משפחתם גם נוהגת לחיות בארה''ב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דתי אורתודוכסי, אבל באזור זמן אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי ש"דרך ארץ" קרובה קצת יותר ל"טאקט" מ"רגישות" משום ש"רגישות" תלויה במרכיבים הנפשיים שלך - יש מי שרגיש יותר ומי שרגיש פחות - ואילו "דרך ארץ" נמצאת בתחום המוסכמה החברתית שאפשר ללמוד אותה ולפעול לפיה, אפילו בניגוד למה שאתה _מרגיש_ במצב מסוים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אדרבא, ''דרך ארץ'' תלויה (לכל היותר) במקום ובחברה, וטקט, כמו רגישות, תלוי במרכיבים הנפשיים של האדם שבו אתה עלול לפגוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשמחה רבה אמשיך את הדיון; אבל למרות הדחף האקסהיביציוניסטי המפעם בי, נראה לי שמוטב בדואר. כתבי לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב שאתה שמח, ואני איאלץ לחכות עם זה כמה זמן תגובה 138842. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |