|
||||
|
||||
מר ארטנשטיין הנכבד, במוקדם או במאוחר תצטרך ישראל לצאת ולעזוב את סך שטחי כיבוש 67, מן הסתם ללא כל הסכם - וזאת תוך פירוקם המוחלט של סך כל ההתנחלויות, ושליחת תושביהם אל פנים הקו הירוק. גם ללא הסכם של ממש תצטרך מדינת ישראל, בסיוע הקהילה הבינלאומית, לפצות את אוכלוסיית הפלסטינאים בשטחים הכבושים, וכמובן אף את אוכלוסיית המתנחלים - אשר תאלץ לנסות ולפתוח בפרק חדש בתוככי מדינת ישראל בקווי 67. גבולה המזרחי של מדינת ישראל יראה כהמשך טבעי לגבול אשר חצה בין שתי הגרמניות, גבול אשר יעבור אף במרכז ירושלים, מצפונה לדרומה. רצועת עזה תקושר במספר גשרי-טראנזיט עילית אל הגדה המערבית, וזאת בפיקוחה המלא של מועצת הביטחון של האו"ם. שטחי העיר העתיקה שבתוך החומות בירושלים יוכרזו ויוכרו כאקס-טריטוריאלים, אשר גם בהם תהיה מוחזקת מועצת הביטחון כריבון בלעדי. במידת האפשר יופרד שטחו של הרובע היהודי משאר חלקי העיר העתיקה בחומה פנימית נוספת. דיון ציבורי ומשפטי ייפתח בנוגע לעתיד שטחי המשולש וחלקים משטחי הגליל המערבי, דיון אשר בסיומו ייתקיים רפרנדום (משאל עם) בקרב כלל אזרחי ישראל, באשר לעתידם של שטחים אלו. עידן ההפרדה והשלום הקר יחל, בחסותו המלאה של ארגון האומות המאוחדות. בברכה א. מאן |
|
||||
|
||||
גרסה תמימה משהו, הייתי אומר. לא משום שהיא שגויה, אלא משום שהיא מתעלמת מהשלכותיו של המצב אותו אתה מתאר, שאכן עומד להשתרר בסופו של דבר. הבה נוסיף מספר נדבכים: לישראל תהיה שליטה כמעט מלאה בגבולותיה של המדינה הפלסטינית. כתוצאה מכך, תוכל זו להגביל את יבוא הסחורות למדינה החדשה, ולאפשר אך ורק את הכנסתם של מוצרים שאינם מתחרים במוצרים ישראלים. במילים אחרות, לישראל תהיה את האפשרות לאכוף מונופולים שלה על מוצרי מפתח ברשות הפלסטינית, ולגבות תשלומים בהתאם - שיטה אשר היתה מאז ומעולם מקור הכנסה מרכזי עבור ישראל. רוב מאגרי מי התהום בגדה המערבית, כרגע מדובר על כ- 90%, ישארו בידי ישראל. יחד עם 'אזור החיץ' המוצע בין המדינה הפלסטינית לירדן, תישאר פלסטין, למעשה, ללא משאבי מים משלה. ומים, כידוע, הם המצרך החשוב ביותר במזרח התיכון. ישראל תפצה את שלושת מליון הפלסטינים הגולים בצורה סימלית, אם בכלל. שהרי פיצוי על שווי אדמתם לפי מפתח של שוויה בהווה ירוקן לגמרי את קופות המדינה. אם ינסו הפלסטינים להתקומם בשלב כלשהו נגד תנאים חונקים אלו, תדאג ישראל לפוצץ את הגשר המחבר בין עזה לגדה, לחסום לגמרי את גבולות ירדן ומצרים למדינה הפלסטינית, לעצור את זרימת המים אליה ולמנוע מעבר מצרכים בסיסיים הדרושים לה. קל לחשוב על אוטופיות. קשה לקיים אותן. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |