 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני בכלל לא עצבנית, הכל נובע מסימפטיה לפופק1 ואמפתיה ליוצרו. קורה שהתפלק לאיש, לא אסון נורא ואיום, לא נעים ולא אמור להפריע למהלך החיים התקין. לי אישית לא משנה לדעת מיהו יוצרו של פופק ולא שינה לי גם קודם, נוח לי לחשוב שגם ליוצרו של פופק לא משנה הפליטה הנ"ל ופופק ימשיך להתקיים בדרכו המיוחדת. תגובות כגון זו שלך מרחיקות את הסיכוי וחבל לי. 1 He makes me laugh...
|
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אמפתיה ליוצרו? גם את רצית פעם ליצור דמות פיקטיבית, שתבטא את רצונותיך הכמוסים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. אבל כמו שקראתי את פופק, המטרה לא היתה לבטא רצונות כמוסים כמו להכפיש ולהשמיץ בעילום שם, אלא לשעשע ולהתבטא בצורות פחות מקובלות ובו''ז להמשיך ולהתדיין ברצינות בשם אמיתי. כל הכוונות היו טובות ומכאן האמפתיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צחוק ואושר גדול גרמת לי. עכשיו אני רק צריך להתחיל להזהר, שמא יבואו אנשים אקראיים ברחוב, ויבקשו לחלוב את הפריחה שלי (סוטים!). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצטער להיות זה שמבשר לך אבל: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה עוד יש לומר? תנצב"ה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אולי נארגן סיאנס איילי פעם... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיבה העיקרית שפופק הלך לעולמו היא שפשוט הגעתי למצב שבו הפוסטים שלי כבר לא מצאו חן בעיני, החשיפה העצמית הייתה סתם תירוץ. גם ככה הרבה אנשים באייל ידעו לעשות את הקישור ורוב האנשים שמכירים אותי בחיים האמיתיים שמעו על הבלוג ממני כך שהחשיפה הזו לא באמת הטרידה אותי. בכל מקרה לא הערות מהסוג הזה הן מה שיחזיר או ימנע מפופק לחזור לחיים מה שלא סביר שיקרה בעתיד הנראה לעין (מצד שני אני קצר רואי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סבבה. זוהי זכותך המלאה, אני רק רציתי לוודא שלא התבאסת :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו באמת, אנחנו צריכים ללמוד מהעיתון (http://images.maariv.co.il/cache/ART472650.html) על זה שהבלוג של פופק חידש את פעילותו? (ולחשוב שכבר כמעט ויתרתי על סקירת העיתונים, שכבר הפכו לעיתוני האתמול). יש סיכוי לגיחות מהגיהנום גם לאייל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשמע, צריך איזה אפילוג מסודר עם הסברים, בנאדם לא יכול פשוט למות ככה סתם. תחיית מתים לא תהיה אבל אני לא יכול להבטיח שלא יהיו ד''שים מהשאול מפעם לפעם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ממש לא מבינה איך אף גרופי שלך לא פתחה בלוג בנושא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גברת יש לי סימפטיה לפופק לא פחות מאשר לך. תגובתי נבעה מצער על כך שמר יערי ויתר על התנין ועל הפופק אשר איתו, ואני דווקא ראיתי בה סוג של קריאה לפופק: "אולי תחזור, אוהבים אותך ואת התנין". וכל זה עשיתי, בלי להגיד מילה על כך שי. הוא יוצרו של פ., המבין (מי שכבר ידע מיהו פ.) יבין, ומי שלא, ימשיך לא להבין (ולא לדעת) ושום אסון לא קרא. מי שחשף כעת במפורש את מה שאני ואחרים לא רצו להגיד זו את, בתגובתך האחרונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"וכל זה עשיתי": נא לקרוא "וכל זאת עשיתי "ושום אסון לא קרא": כמובן, לא התכוונתי אישית לאף אחד מהקוראים. התכוונתי ששום אסון לא קרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי התכוונת לרמז לדברי אהרון בפרשת השבוע החולפת ''ותקראנה אותי כאלה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכרגע חשפת את כל אותם פרטים שאני לא ואתה טענת שאתה לא וכולי וכולי. אי לכך ובהתאם לזאת אני לא אגרר לפרובוקציה שתגרום לך נחת רבה כל כך. יום נעים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |