|
||||
|
||||
אני לא כל כך מבינה. טכנית אם האמריקאים היו מרטשים את בגדד ואת בצרה מהאוויר, הורגים אלפי אזרחים (לא בכוונה תחילה, אלא רק בגלל שהצבא נמצא בסמיכות), ואז היו נכנסים רגלית לטהר את כל העסק, כמות האבדות שלהם הייתה אפסית. זה בעניין הטכני-אם כי אינני מומחית גדולה. מבחינת מוסר, מבחינתי מוסר הוא סובלימציה של תועלתנות, דהיינו אינטרסים רחוקי טווח בצורה של הזדהות (היום הורגים את אזרחיו של X מחר אולי יהרגו את אזרחי שלי וכו'...) השלטה של כללי המוסר (בניגוד לפאן הרגשי-נוצרי-יהודי שלו) תבטיח עולם קצת יותר טוב (מן הסתם ההשלטה אף פעם לא תהייה טוטאלית וטוב שקח, אבל מצב בו מגה טרור אפשרי הוא על סף הנסבל). בברכה-אתי אלמוזלינו |
|
||||
|
||||
לא נכון, אם הם היו הורסים את בגדד מהאויר הם היו מקבלים עם הכניסה לעיר קרבות רחוב קשים הרבה יותר. מצד אחד, הכניסה לעיר חייבת להתבצע רגלית (כי ההריסות לא מאפשרות לכלי רכב, שלא לדבר על טנקים להכנס לתוך העיר), במצב הזה היתרון הטכנולוגי שלהם קטן והם יהיו חשופים יותר. מהצד השני, ללוחמים העירקיים ולתושבי העיר תהיה מוטיבציה הרבה יותר חזקה לפגוע בלוחמים האמריקאיים. בין אם משיקולי נקמה ובין אם יאוש. במצב כזה יהיו מאות ואלפי מתנדבים לפיגועי התאבדות. חוץ מזה, אם מטרת האמריקאיים היא לא להשאר בעירק אלא לעזוב אותה עם שלטון פרו אמריקאי פעולה כזו תפגע קשה במטרתם זו. |
|
||||
|
||||
טוב זאת כבר שאלה טכנית וקטונתי... אבל אם אנו לוקחים מצב היפוטתי שבו האמריקאים החליטו שלא איכפת להם מחיי אדם אז לא יהייה להם איכפת להשתמש בנשק כימי\\ביולוגי+ חיסונים לאנשיהם (שבוודאי יש להם). כמו כן קשה לי להאמין שכמה פצצות MOAB על כמה רחובות לא יבריחו את האנשים לכל עבר, ואת המתאבדים ישאירו במקום טוב למות, האמריקאים יכולים להיכנס לחורבות אחריי מצור ממושך וכו'... הרעיון הוא שמבחינה טכנית, הם יכולים לא לסכן ממש חייל אחד שלהם, זה רק יצדיך הורדה מסוימת של סף המוסר שעלולה מחר לפגוע בהם כי הם שוברים את כללי המשחק... ולכן לקחתי את העניין לקיצוניות אבסורדית אתי אלמוזלינו |
|
||||
|
||||
הקיצוניות שלך לא כל כך קיצונית ולא כל כך אבסורדית. להזכירך, הצבא האמריקאני הפציץ 2 ערים יפאניות בנשק לא קונבנציונאלי להשמדה המונית לקראת סוף מלחמת העולם השניה. האם הצעד ההוא היה לא מוסרי? אני לא יכול לענות על השאלה הזו בצורה כל כך נחרצת. |
|
||||
|
||||
הדוגמה טובה, אבל לא לגמרי מדוייקת שם היה איכשהו מקום להאמין למלחמה ממושכת עם מיליוני קורבנות לשתי הצדדים בהעדר הכרעה מהירה. ואילו מול עירק (לצורך הדומגה) הברירה היא בין עוד (בוא נאמר) מאה הרוגים אמריקאים לבין טווח הצבא עם האזרחים. קח בחשבון שאני מדברת על הרוגים בתהליך הכיבוש וודאי שבשיגרה של הכיבוש יהיו עוד הרוגים כתוצאה מגרילה... ולכן במקרה הזה הדילמה היא יותר קשה. היא נוגעת בשאלה שהציבה ניצה, האם להיות מוסרי זה לדאוג שלא ייהרג לך אף חייל גם על חשבון הצד השני אתי אלמוזלינו |
|
||||
|
||||
כמו שזה נראה כעת, חייו של ''שלטון פרו אמריקאי'' אם יצליחו להקים דבר כזה, יהיו קשים מאד, מה שייאלץ את האמריקאים להישאר עוד 'קצת' זמן כדי להגן עליו. |
|
||||
|
||||
מעבר לכך אני ייעשה אתך מיקוח סטייל סדום והמורה: ותמורת חייל אחד שימות מכוחותיך, היית מוכנה להפציץ את כל צבא האוייב מהאוויר ולהרוג תו כדי כך אלפי אזרחים? אני מודעת לכך שהשאלה לא ממש פיירית שכן היא היפוטתית. אבל בוא נאמר שכנגד סיכון לאבדות מאוד מצומצמות בקרבות קלים יחסית היית צריכה לקחת את ההחלטה (מן הסתם את ההחלטות האלה תמיד יש לקחת מראש), איך היית מחליטה? זכרי הסטנדרטים שתציבי עלולים מחר להיות מופנים כלפיך, הסיכסוך בין האיסלם למערב לא יהיה כנראה הסיכסוך האחרון בעולם (ע"ע סין והמערב). בברכה אתי |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |