בתשובה לברקת, 23/03/03 15:27
דב דריבן 138147
מפחדת ממה? מפחדת ממי?
לא ברור לי משמעות של "פחד" שכזה. אלא כהטלת אישום בחברה כוללת ללא הבחנה, הטלת דופי ללא מיקוד. על כך אמרו חכמים מאיתנו:"כל הפוסל - במומו הוא פוסל".
צערה הוא גדול מנשוא - ואין אני מאחל לאף אחד להגיע לצד זה של החיים, אך גדולה אמיתית היא לא להגרר אחרי האשמות, אלא מציאת אידיאולוגיה שאליה ניתן יהיה להמשיך ולכוון את החיים.
נוער הגבעות אינו שונה מהנוער הסובב בחוצות היוצר ובדיזינגוף סנטר או בגואה - שניהם מחפשים משמעות, הגדולה שלנו לראות בהם הציונים של ביאליסטוק משנות העשרים, הקיבוצניקים של שנות החמישים, המתנחלים של שנות התשעים ...ומי יודע מי יהיו מחפשי המשמעות העתידיים. בליבם הם נוער טוב, חכם ומחפש משמעות שלא תמיד המערכות הפורמאליות מבינות את גדולתו !
דב דריבן 138208
1. זהו, שרק בליבם הם נוער טוב. דווקא מסתירים את זה יופי.

2. החבר'ה בדיזנגוף סנטר לא יורים באף אחד.

3. ואותה עדי דריבן דווקא מצאה אידיאולוגיה - היצמדות לפרטי, לאנשים ולמשפחה שלה, על חשבון נאראטיב גדול ממנה. זו בחירה כמו כל בחירה אידיאולוגית.
דב דריבן 464823
תודה על התמיכה...

עדי

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים