 |
הסיפור על העיתונאים מתחיל פתאום להיראות לי באור מעט אחר. עד כה זה נראה כמו איזו יוזמה מקומית של קבוצת חיילים מאיזה איזור חקלאי נידח בארצות הברית שמעולם לא שמעו על הרבה דברים כמו ישראל ופורטוגל והפעילו בגלל טפשות ובורות יוזמה מקומית מוזרה.
אבל לאחר שכמה חברים לעבודה טענו באזניי שהעיתונאים האלה קבלו בדיוק את מה שהיה מגיע להם, התחלתי להתבונן בפרשה מזוית מעט אחרת. אצלנו לפעמים נדמה שמי ששולט אינו הממשלה אלא העיתונות, המוני ליברלים מגיעים מכל העולם לבדוק איך חיילי צה''ל מתייחסים לפלשתינים. אגודות של נשים עומדות ליד מחסומי צה''ל לאותה מטרה וכו' וכו'.
בארצות הברית זה כנראה אחרת. טד קופל הגדול מתחייל (הופך לחייל), וכחייל שנקרא לדגל מתחיל לשדר מה שאמריקה רוצה שישדר. עיתונאים ''אמיצים'' שמסתובבים להם בין הרגלים ומשדרים למשל על אותו טיל ידידותי שנורא לכווית אינם רצויים. מי שאינו חייל אין לו מה לעשות שם, אלא אם כן הוא מרגל או מחבל.
ואחרי היחס שקבלו סממה וחבריו, איש לא יעלה על דעתו להסתובב שם, אלא כחייל בלבד.
הם מתנהגים כך כי הם רוצים לנצח במלחמה, ואולי כך באמת צריך להתנהג.
נקודה למחשבה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש