בתשובה לשחר נתניהו, 29/12/00 15:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
למה דווקא IQ הוא המדד? מדוע כושר מילולי, היכולת לזיהוי חוקיות בתבניות גרפיות או הטמעה סימבולית הם אינדקטורים לסיכויי ההצלחה של קבוצה לשלטון אוטונומי? האם לדעתך הסיכויים שדוקטור אקראי למתמטיקה יעשה עבודה טובה יותר כנשיא ארה"ב מאשר (כדוגמא) הנשיא היוצא, ביל קלינטון? - טענה כזו היא מקרה פרטי של ההכללה הקודמת. האם אין בנמצא, לדעתך, מדדים טובים יותר - שאינם קשורים כלל לאופי החברים בקבוצה - אלא למצבה כקולקטיב, כמו למשל עושר כלכלי, מבנה הממסד וסיכויו של אדם לזכות בהזדמנות להשכלה בסיסית ומעלה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
איי קיו פירושו מנת משכל, או במילה פשוטה יותר - שכל. השכל מאפשר לך לעשות דברים בחוכמה רבה יותר, לנהוג בצורה מוסרית יותר, להחשיב יותר את הציות לחוק ואת זכויותיו של השני - מצד אחד. מצד שני, השכל מאפשר לך לייצר יותר, להיות בעל ערך כלכלי רב יותר ולהעשיר את החברה שאליה אתה משתייך. כדי לפתור מבחני צורות ומבחני השלמת מילים ומספרים צריך שכל. מסתבר שזה, פחות או יותר, אותו סוג שכל שמאפשר את כל הדברים הטובים שמניתי קודם. והדברים נכונים באופן כללי. ברור שיש הרבה גאונים מושחתים והרבה מטומטמים ישרי דרך. וברור שיש גאונים שלא תרמו מאומה לחברה וטיפשים שהועילו לה רבות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההגדרות שלך לאינטלגנציה הן רחבות מידי, לא תחומות ואינטואטיביות כמעט לגמרי. ראשית, אתה משתמש במילה "חוכמה" כאילו פירושה ברור לגמרי. במילה "אינטלגנציה" משתמשים לתיאור כישורים רבים שברור לגמרי שאין בינהם קשר - כמו למשל כישרון מוזיקלי, מתמטי או אסטרטגי. שנית, אתה קושר בין המונח לבין "מוסר". גאון מתמטי תמיד יהיה מוסרי יותר מאשר אדם ממוצע? האם סטאלין (מהאנשים המוסריים ביותר במאה העשרים, כידוע) היה מפגר? גם בין תרומה לחברה (שנמדדת, כמובן, בחברמומטר - מד התרומה לחברה) לבין "שכל" אין כלל קשר. הצלחה כלכלית היא תרומה לחברה? מנת משכלו של ביל גייטס גבוהה פי מיליונים מזו של אלברט אינשטיין? הכישורים האלה, לפחות בחלקם, הם טכניים לגמרי. תוכנת מחשב מסוגלת למצוא ולחזות חוקיות בתבניות גרפיות טוב בהרבה מכל אדם. האם צריך לתת לה לנהל את המדינה? או אולי ל"כחול עמוק"? מכל טענותך רק ל"אין לתת לקבוצה שאין ביכולתה לנהל את עצמה לעשות זאת" הגיונית. המדד שאתה מציע בשביל קבלת ההחלטה אינו רלוונטי, והקשרים שניסית ליצור בין מדד זה לבין פרמטרים של "גזע" או "תרבות" נעים בין "בעלי סבירות זניחה" לבין "מגוחכים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שתי הערות: 1)קבעת בפסקנות שכשרון מוזיקלי הוא סוג של אינטליגציה. זו קביעה שנויה במחלוקת בלשון המעטה. 2)בהודעתי מקודם כתבתי "והדברים נכונים באופן כללי. ברור שיש הרבה גאונים מושחתים והרבה מטומטמים ישרי דרך. וברור שיש גאונים שלא תרמו מאומה לחברה וטיפשים שהועילו לה רבות" בדוגמאות היפות שלך מסטאלין ומאחרים הרחבת וביארת את דבריי אלה, ועל כך תודתי לך. 3)הלך החשיבה של תוכנת מחשב שונה לגמרי מזה של האדם, וההשוואה בין שניהם אינה רלבנטית כלל, והיא אף מדיפה ניחוח דק אך מצחין של דמגוגיה. אם כי, למען האמת, "כחול עמוק" יוכל לנהל הרבה מדינות הרבה יותר טוב משהן מנוהלות עכשיו. בעיקר אם מדובר במדינות של שחור עמוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) באמת? ספר לי על זה. 2) הבעיה היא שהדברים לא נכונים באופן כללי. אין *בכלל* מתאם בין איקיו לבין מה שככל הנראה אתה מחשיב כ"תרומה לחברה" (אם כי על עצם קיום מדד לתורמה שכזו אפשר לנהל וויכוח שקשה לי להאמין שיוכרע). 4) נכון מאד, בעיקר כי לתוכנה אין "הלך חשיבה". ובכל זאת, רבים מהכישורים הנדרשים למחבחני אינטליגנציה טכניים מאד - וזו הייתה רק המחשה לכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) אלו המאמינים בקיומן של "אינטליגציות מרובות" נוטים להכניס את המוזיקה לרשימת סוגי האינטליגציות. אלו הסבורים שאינטליגנציה ניתנת להגדרה במספר אחד (ציון איי קיו) אינם רוצים לקרוא לכישרון מוזיקלי אינטליגציה, משום שהוא אינו קשור כלל לסוגי האינטליגציות האחרים, ולא ניתן להכליל אותו באותו מספר אחד. 2)אם נגדיר שיעור פשיעה נמוך כמדד לתרומה לחברה, נמצא שהשחורים באמריקה תורמים פחות מאשר הלבנים. אם נמצא שהפרשת מיסים (שאותם צריך כדי לעזור לחלשים!) היא מדד לתרומה לחברה, נמצא שוב שהשחורים תורמים פחות מהלבנים. אם נחליט שלימוד והשכלה הם המדד לתרומה לחברה... אתה יכול לנחש מה נמצא . אם נערוך מבחני איי קיו לשחורים ולבנים, גם אז ביכולתך לנחש מה נגלה. ואם אינך מסוגל לנחש, קרא שוב את המאמר. נכון - אי אפשר להסיק שיש התאמה מוחלטת, אצל כל יחיד, בין תרומתו לחברה לבין שיעור האיי קיו שלו, אבל בעניין זה חשוב לזכור את חוק המספרים הגדולים. חוק המספרים הגדולים אומר שהתאמה כללית לא תימצא אצל יחידים אבל תימצא בסך הכול. כלומר : אם שרון מוביל על ברק ביחס של 2:3, ואנו סוקרים חמישה אנשים, רוב הסיכויים שדעותיהם לא יתחלקו בשיעור של 2:3. ייתכן שארבעה ייתמכו בברק ואחד בשרון או ההיפך, וייתכן שכולם ייתמכו באותו מועמד. הכול אפשרי. אולם אם נסקור אלף איש, הסבירות שדעותיהם לא יתחלקו בשיעור הדומה ל-2:3 היא מועטה מאוד, כמעט אפסית. המסקנה : כללים שאינם נראים נכונים אחרי בחינת כמה מקרים פרטיים הם נכונים כאשר מסתכלים על התמונה הכוללת. 4)הכישורים הנדרשים להצלחה במבחני איי קיו מילוליים אינם כאלה שמחשב מסוגל להתמודד איתם. עם מבחני איי קיו מתמטיים מחשב יכול להתמודד ביתר קלות, אך רק לפי תבניות שהוכנסו לתוכו. אין לו אינטואציה המאפשרת לו למצוא תבניות חדשות בעצמו. לכן מחשב לעולם לא יקבל פרס נובל. הנה כי כן, מבחנים אלו בודקים כישורים שהם אנושיים ואנושיים בלבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) אני שמח שהגענו להסכמה - אין הגדרה חד משמעית לאינטלגנציה. אינטואטיבית, הכוונה היא לסך הכישורים שמקורם במוח (מתמטיקה, מוזיקה וכישורים מוטריים - כולם עונים להגדרה). אתה יכול, כמובן, להגדיר את המונח כ"מה שנמדד במבחני איקיו" אבל אז המדד הופך לחסר משמעות ולא ניתן להשליך ממנו דבר - ואכן - התשובה הנפוצה ביותר בקרב אנשי מקצוע לשאלה "מה נמדד במבחן IQ?" היא "היכולת להצליח במבחני איקיו". 2) הדבר מזכיר לי את ה"שאלה" המפורסמת "לו הכרת אישה בהריון שכבר יש לה שמונה ילדים, שלושה מהם חרשים, שניים עיוורים, אחד סובל מפיגור שכלי והיא עצמה חולת סיפיליס. האם היית מייעץ לה לעשות הפלה?" כאשר התשובה לתשובה "כן" היא "בזה הרגע הרגת את בטהובן". פרט להקשר המיידי (גנטי) שלה לנושא, היא גם מבהירה, אני חושב, היטב מדוע אין לנתונים סטטיסטיים משמעות. גם משיקולים א-הומניים (כלומר שרואים ב"תרומה לחברה" דבר בעל משמעות כלשהי) נובעת המסקנה שאין מחיר לבאך, אינשטיין מארקס ותופעות-חד-פעמיות נוספות. הסיכויים הקלושים שמתוך ציבור חסר-סיכויים-סטטיסטית (כמובן, בהנחה שנקבל את טענותיך) יצמח אדם שכזה אם תנתן לו התמיכה המתאימה, היא לבדה לא מצדיקה שלילת הזדמנויות על בסיס גזעי\תרבותי. 3) (4?) לצערי, אין לי סבלנות כרגע להכנס לזה. בהזדמנות אחרת. אסיים בטענה הסבירה-מאד שגם אם "גבולות" היכולת שונים מגזע לגזע, תרבות לתרבות או מאדם לאדם - אל הנורמה כולם מסוגלים להגיע וזו חובת החברה לאפשר להם להגיע לשם. רגע, 154 IQ
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היו נערכות יותר הפלות אולי היינו מפסידים את בטהובן, אך היינו מרוויחים הרבה חיים אחרים : של מיליוני אנשים שנרצחו, נשדדו ונאנסו על ידי אנשים שכל סטטיסטיקאי היה ממליץ להפילם בבטן אימם (מחקר ששבה את ליבי ופורסם לאחרונה בעיתון הסביר את ירידת הפשיעה בארה"ב בהפלות שנעשו בה מ-1976) אני מבין שבכוונתך להביא לעולם כמה עשרות ילדים (לפחות). הרי לעולם לא תוכל לדעת, אם לא תעשה זאת, מה הפסדת. ליבי ליבי על בת זוגך. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |