בתשובה לדובי קננגיסר, 28/03/03 18:41
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני סתם זורק השערה לאוויר, אבל אני מניח שלמלחמה יש אפקט פסיכולוגי שגורם לירידה בצריכה ובתפוקת העבודה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם זה קיים, קשה לי להאמין שזה משמעותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסורתית, מלחמה דווקא יוצרת בום כלכלי. קבלני חוזים ממשלתיים, סוחרי נשק וסחורות לצבא, קמעונאים שמתפרנסים מבהלת הציבור לפני המלחמה ועוד - כל אלה מרוויחים בגדול. הבורסות נוטות לגאות (כמובן בהנחה שאין תבוסה ניצחת או כיבוש של המדינה הנלחמת), בגלל ביקוש לסחורות קשות כמו זהב ונפט. אובדן ימי העבודה הוא כמעט שולי לעומת הבום שבא אחר כך - תחת הססמה "הצורך בשיקום המשק", הממשלות מנסות ליצור מקומות עבודה חדשים לחיילים משוחררים. שלא לדבר על בום הילודה שמגיע 9 חודשים אחרי כל מלחמה, שגורם לעלייה חדה בצריכה הפרטית. כמובן, יש גם מלחמות שהתקיימו בתקופת צנע וקיצוב, כמו מלחמת העולם השנייה (אבל גם שם ארה"ב שגשגה אחרי תום המלחמה). דוגמה הפוכה לזה היא מלחמת ששת הימים אצלנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את מדברת על מלחמות בהן היה גיוס נרחב של כוח אדם, מעבר לכוחות הסדירים. במלחמות כמו הנוכחית, לא צריך ליצור מקומות עבודה לאף אחד, כי החיילים ממשיכים להיות חיילים, וגם אין בום משמעותי של ילדים, כי לא מדובר במסה כזו גדולה של בני אדם. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |