 |
|
 |
||
|
||||
 |
כבר מרשה לעצמו לצחוק על האמריקנים. בכותרות הרצות אתמול נכתב שם: "האמריקנים יורים ובוכים (מחריבים את בגדד ומבקשים יחס הגון לשבויים). גם היום ראיתי שם כותרת רצה שיש בה הערכה כלשהיא לסדאם: "סדאם חי, בריא ולוחם". האם אלה רמזים לתופעה שמתחילה להתפשט גם בארצינו, של שמחה לאיד האמריקנים? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני אישית חווה את התופעה הזו - ואני אמריקאי! סוציולוגים, פסיכולוגים - אנא, הסבירו לי, מדוע אני מרגיש טוב על כך ש"דפקו את האמריקאים" ו"הראו להם מה זה?" מדוע אני מתלהב יותר מהפסדים אמריקנים מאשר מנצחונות? מה פה קורה פה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני משוכנע שאתה לא אמריקאי טיפוסי. חוץ מהעובדה שאתה דובר שפה נוספת פרט לאנגלית ("למה ללמוד שפות זרות? אם האנגלית הספיקה לישו, היא בהחלט מספיקה גם לנו" כמאמר אותו סנטור), אני בטוח שאתה לא מנופף בדרכונך האמריקאי ואומר בפליאה "But I am an American citizen" בכל פעם שאתה נתקל בהתנכלות המופנה אליך. אני מניח שעם סיום לימודיך והצטרפותך לכוחות המזוינים, לא תניח שהמדים שתלבש, והדרגות שתענוד, יהיה די בהם כדי להביס את אויביך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, חלק לא קטן מהאמריקנים מדברים שפה שאינה אנגלית (מהגרים, זוכר?). כשהייתי בעיר ניו-יורק ראיתי כי משודרים שם כמה וכמה ערוצים ב.. ספרדית. מילא לא לנופף בדרכון האמריקני שלי, אבל אתה טוען שאוייבי חירות ארורים לא הופכים מיד לרפובליקנים נלהבים, מן הרגע בו הם רואים את סיכות הקצין?! אויה! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממתי ניו יורק היא ארה"ב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מילא בניו יורק, בLAX ההודעות המושמעות במערכת הכריזה הן באנגלית ובספרדית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שמיץ כתב, קיימת נטיה לאהוד את האנדרדוג. בנוסף, הניחוש שלי - ארה"ב עשתה כמה טעויות שגורמות לה להיראות לא כ"משחררת העירקים" (כפי שמכנים האמריקאים את המלחמה), אלא כמו שוטר בינ"ל, או כמו המנהל שנטפל אליך בלי סיבה כי הוא עוד זוכר איך כשהיית בכתה ד' היית מציץ לבנות. יש משהו מאוד אדנותי בהתנהלות האמריקאית, ויחד עם ההתעלמות מהאו"ם, זוהי אדנות על גבול הבריונות. הגיוני? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכן ואיני חשוף כמוך להתבטאויות האמריקאיות והבריטיות, אך ממה שאני בכל זאת שומע נראה לי ש''שחרור העיראקים מרודנות'' אינו הטיעון המרכזי שלהם, להצדקת מלחמתם. ברור שכל המהלך הזה הוא חלק ממלחמה שהכריזו על הטרור אחרי אירועי האחד עשר בספטמבר. מה שאני שומע מבוש הוא בעיקר ''פרוק סאדם מנשקו'', כשהכוונה היא לנשק השמדה המונית שעלול לשמש למטרות טרור, וגם כל המאבק באו''מ ופרוייקט הפקחים היה קשור בנימוק הזה. גם ממה ששמעתי מבלייר בפרלמנט שלו ערב המלחמה, התרשמתי שהוא מנסה לשכנע בעיקר בסכנה מסאדם שמצוייד בנשק כזה. ''שחרור העיראקים'', ייתכן שאף הוא נשמע אך מדובר, כמובן, לא בנימוק אמיתי, אלא בהיסחפות, וניסיון להישתלב במגמות בתוך דעת הקהל בחלקיה ''המתקדמים'', כדי להקטין את הביקורת מהכוונים האלה. אני גם חושב שהשימוש בנימוק הזה, לא רק שאינו אמיתי, אלא גם מחליש את הנימוקים האמיתיים, פועל גם מבחינה הסברתית כבומרנג, ובעקיפין גם יגדיל את משך זמן המלחמה ובאופן פרדוקסלי יביא כך לגידול בסבלו של העם העיראקי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
how come that Saddam, a ruthless dictator who implicts pain and sorrow upon the Iraqis, enjoys the sympathy of the liberals, human-rights movements and all?
why people aren't happy with his defeat? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שזו סימפטיה לסדאם אלא דווקא תחושת "מגיע להם" לאמריקאים שמתבררים כמפיצי דיסאינפורמציה לא קטנים. כלומר, אם הם משקרים, אז מגיע להם. ראה כתבתו של דניאל סובלמן ב"הארץ": |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניחוש או הסבר חלקי: כי מול האמריקאים, הוא האנדרדוג, וזה מושך סימפטיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הצלחתי למצוא את זה אבל בסוף השבוע היתה תמונה של חייל עירקי שבוי, מכוסה עיניים ואזיקונים, באתר של הניו יורק טיימס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאז מלחה"ע הII האמריקאים לא ממש כיכבו צבאית, כוחם הרומסני ביחס לשאר העולם ובתוכו מדינתינו הקטנה, הוא כח כלכלי ותדמיתי-צבאי הנובע: 1. מחלוקת שלל מלחה"ע בצורה זו או אחרת גם אם תחת הכותרת "שיקום" הארצות אותם כבשו. 2. ממאזן האימה הבין גושי והרגשת ביטול מסויים שהיה לחלק מן הארצות בהסתופפם תחת כנפי הנץ האמריקאי מפחד הנשר הרוסי. בשנים האחרונות לאחר נפילת הגוש המזרחי והתהוות האיחוד האירופאי, מעמד ארה"ב מתערער כ"שריף" של העולם אך ניצחון חלק במלחמה ו"שיקום" של עירק (ומי יודע אלו עוד מדינות בהמשך) תחזיר לאמריקאים שוב את מעמד ה'שריף'. טוב ליהודים? אין לי מושג, אבל ההוא-אמינא דיה לגרום מעט נחת מההסתבכות האמריקאית בצד כמובן, תפילה לשלומם של החיילים היהודיים בצבאות ארה"ב בריטניה ועירק. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |