בתשובה ליובל רבינוביץ, 22/03/03 16:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1990 - חילוקי-הדעות היו לגבי חלוקת מסכות המגן *לפני* המלחמה, לא מרגע שהחלה, וכן על המעבר למודל – שנכשל בפיילוט כמה שנים קודם לכן – של אפסון הערכות אצל האוכלוסיה דרך קבע. 2003 - תמיד טוב להיות מוכן ומתורגל, ואם מזדמנת אפשרות לתרגל (למשל, רעידת-אדמה במדינת עולם שלישי) אפשר שצריך לנצל אותה. האם דווקא עכשיו נוצרה הזדמנות כזו? לא ברור. בכל תרגיל יש להחליט, בכפוף לעלות, על היקף התרגיל, תכולתו, מטרותיו ומדדים להשגתן. יתכן שהעובדה שהערכות נפתחו וכתוצאה מכך בתוך חודשים ספורים הגנת העורף מפני חל"כ תהייה בשפל מקומי מגבירה את הסיכויים למלחמה אמיתית מול הסורים באותה עת. לעניין הנזק הכלכלי, החיילים האמריקאים, מצב המוכנות, המענק הבטחוני והערבויות אינם תלויים בפתיחת-הערכות. הנזק המיידי וארוך-הטווח (למשל: אם המערכת תהייה חייבת להאיץ את בחירת הדגם והספקים של דגם חדש של מסכות ואת ייצורן, או אם המערכת תצטרך לבצע מהלך רענון אחד – של מסננים וסוללות – באופן מיידי, ומהלך רענון נוסף – החלפה לדגם העתידי – בטווח הבינוני, במקום לשלב ביניהם) הוא תוצאה ישירה של החלטה זו. את המספרים (מאות מיליונים או מיליארדים) הציבור חייב לדעת, והמחליטים צריכים להצדיק. בשורה התחתונה, גם אתה לא הצגת צידוק מתקבל על הדעת להוראה לפתוח את הערכות, ולהזכירך – לא אתה הוא זה שצריך לעשות זאת, אלא מי שקיבל את ההחלטה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הנזק הכלכלי: האם אתה משוכנע שהמענק הבטחוני אינו תלוי בפתיחת הערכות? האם נרשמו הנימוקים לבקשת הסיוע? יתכן שפתיחת הערכות היתה אחד הנימוקים. כמה כבר עולה מסנן? מדובר בגליל מתכת שבתוכו גרגרי פחם. אינני יודע. 30 ש"ח נראה לי מעל ומעבר. יש גם סוללות בחלק קטן מהערכות. אפילו אם נניח שריענון *כל* ערכה עולה 50 ש"ח ושיש 6 מיליון ערכות, נגיע ל-300 מיליון ש"ח. הסיוע הבטחוני הישיר הוא פי 16 מזה. הערבויות - פי 150 מזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני משוכנע שהמענק הבטחוני אינו תלוי בפתיחת הערכות. נטל הוכחת התלות – עליך. ההערכה שלך, כאמור, לא כוללת את עלות כח האדם והלוגיסטיקה ואת שעות-העבודה המבוזבזות על עוד המתנה בתורים. ההערכה של הבכיר בפקע"ר היא "מיליארדים". אני דורש לדעת מה היקף ההוצאה ולמה היא נדרשה. אם המדינה אינה יכולה להרשות לעצמה הוצאת 160 מיליון ש"ח למימון הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (מוצע לקצץ ברבע), מדוע היא צריכה להוציא כל כך הרבה על *זה*? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מובן שהאמירה שלך היא פופוליסטית. האם יש קשר בין המימון שמקבלת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ובין מצב הבטיחות בדרכים? כמה חיי אדם ייחסכו אם תיתן לרשות את התקציב האמור? אני חושד שאפס הוא המספר הנכון. עם זאת - אין לי נתונים על כך. ודאי שתוכל למצוא בספר התקציב קיצוצים שאינני מסכים עימם וקיצוצים שאני מסכים עימם. 'הערכה של בכיר בפקע"ר' אינו ציטוט ששווה משהו. לפחות הייתי מצפה לדעת מאיזו דרגה מישהו נחשב 'בכיר' ומה מידת הרלוונטיות של התפקיד שבו הוא עוסק לנושא הנדון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, נסכים שניידות טיפול נמרץ כן מצילות חיים ונוסיף את הכסף לסעיף זה? (למרות שבתוספת תקציב של מיליארד ש"ח לרשות, אני חושד שהמספר הנכון לא רק שהוא גדול ממינוס 3, שזה המספר שצריך לנצח כרגע, אלא שהוא אף חיובי). היית מצפה, אבל אלה לא התנאים שבהם העיתונות פועלת, כידוע לך. מובן שהציבור זכאי לדעת בדיעבד את המספר, ואז יהיה לנו בסיס עובדתי יציב יותר לנהל עליו את הדיון הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם והילדים מאום-אל-פחם נפטרו עוד בטרם ניתנה ההוראה לפתוח את ערכות המגן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
[ידוע, אבל בתת-פתיל הזה אני כבר מואשם בפופוליזם, אז לא היה אכפת לי לנסות]. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מעט סוללות אבל מדובר בסוללות ליתיום. הסוללות הללו בנגוד לסוללות הרגילות אינן דועכות אלא נגמרות בבת אחת (כך שלא ניתן לחזות מתי הן תגמרנה), כל סוללה עולה עשרות שקלים ואין מלאים גדולים שלהן בחנויות ובמחסנים של רשתות השווק (כנראה בגלל העלות הגבוהה ובגלל שבזמנים רגילים משתמשים בהן כמעט רק בשביל מצלמות). היתרון היחידי שלהן על סוללות הניקל קדמיום הוא שהן קלות יותר. אבל כיוון שהמפוחים לרוב נישאים על גבי חגורה או על הגב זה לא כל כך משמעותי. במלחמת המפרץ הקודמת התברר אחרי החלוקה הראשונית שאין במלאי מספיק סוללות ליתיום להחליף לכל המפוחים שנמסרו לאזרחים ולכן אולתר מין שרוול פלסטיק טפשי שאליו ניתן להכניס 4 סוללות תדיראן בגודל D שאמורים להספיק לזמן דומה. מי שבא להחליף את הסוללות (כי הוא היסטרי או שהוא שכח את המפוח פועל שלושה ימים) קיבל את האילתור המזעזע ההוא ורק מי שהתעקש קיבל את סוללות הליתיום המקוריות. למעט מספר קשישים שלא יודעים עברית אף אחד לא הסכים לצאת מתחנת החלוקה עם האילתור האוילי. למרבה המזל הגיע משלוח מיוחד של סוללות מארה"ב והציל את המצב. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |