|
אני רק מוסיף משהו שפעם קראתי.
מישהו (פופר, קון?) פעם כתב שאם נדע איך באים רעיונות חדשים זה רק יעניין פסיכולוגים אבל אין לזה משמעות מבחינה החקירה המדעית/לוגית של היווצרות ידע knowledge. אני לא יודע אם הוא צודק אבל נראה לי מאד מעניין לראות כיצד פועלת יצירתיות אמנותית או אינטקטואלית.
אולי הידע בא מאיזו הארה נשגבת, כמו "מחזה" vision או "מדמה" (דמיון). אני חושב שהיו כמה יוונים שכתבו על זה ואח"כ זה חילחל למשל גם לרמב"ם ואחרים. פתאום הרעיון נמצא כאן. משוררים של הרומנטיקה חשבו שכך נכתבת שירה, המשורר מבטל את עצמו ופרוצלינג, השירה פורצת ממעיינות נסתרים.
הסיפור שקראתי הוא על המתמטיקאי פואנקרה שכתב על הנסיון שלו בפתרון בעיות. הוא נאבק ונאבק בבעיה ואז הניח אותה בצד ועבר לעסוק בדברים אחרים. אחרי כמה זמן, בלי שהוא יחזור לחשוב (כנראה באופן מודע) על הבעיה, פתאום בשעה הכי פרוזאית, כמו נסיעה בכרכרה, הפתרון צץ לו בצורה ברורה ומידית. זאת אומרת שפואנקרה לא היה מודע לתהליך המנטלי שהביא לפתרון הבעיה.
פעם אחרת הוא סיפר שהוא דווקא הרגיש כיצד הגלגלים הקטנים טוחנים במוח. זה קרה כשהוא היה עייף מאד ז"א שהוא _ידע_ שהוא עייף ולכן, אני מנחש, הוא חשב שאם הוא עייף, אז וודאי הוא לא יכול גם לחשוב על הבעיה. לכן כביכול "הצד" העייף של מודעותו הסתכל "בצד" הפעיל שעבד על הפתרון.
זאת אומרת שישנה אפשרות שלישית והיא שרעיון מדעי או אמנותי נוצר בשלבים ולמעשה גם ההארה או הרעיון שצץ "יש מאין" הם חלק מתהליך מורכב וארוך שרובו איננו מודע. כך שהשאלה אם אינטואיציה היא "היכולת להשיג מסקנה נכונה על סמך מידע לא שלם" צריכה אולי להישאל במסגרת המודעות, או רמות המודעות. אם בסוף מתברר שהמסקנה נכונה יכול להיות שזה פשוט ניחוש מוצלח. אבל יכול להיות שדווקא המידע היה יותר שלם משחשבנו, רק לא היינו מודעים לתהליך. כמו לדוגמא נהיגה אינטואיטיבית במכונית, או אולי יותר נכון לקרוא לזה אוטומטיות.
האם זה קשור? לא יודע.
|
|