 |
מעט מיתולוגית, באופן האוכף אולי ראייה סכמטית משהו של מה שבמציאות הממשית, מתחת לאפנו. יתכן שביהדות ובאיסלאם בולטים מימדים פטרילוקליים של "להשתלט על, לנכס, לשלוט, לרדות" ("ורדית על כל חיית השדה" וכד'). אך אם תבחני את המסגד האיסלאמי למשל, תראי סמל של שד האישה (הכיפה הרחבה, עם הפיטמה, שימו נא לב) וזאת בצד סמל פאלי חד משמעי - המגדל.
ברם, ההוויה ההכרתית/רגשית האיסלאמית/ערבית עשוייה להיות אינטגרטיבית והרמונית יותר, והרי הארכיטקטורה של הכפרים הערביים בארצנו, והים תיכוניים בכלל (מרוקו, טוניסייה, מצריים, יוון, אלג'יר), שייכת במובהק לאדמה ולתבנית הארץ, ולא רודה בה (ראו גם סיפרו של אלבר קאמי, "קייץ באלג'יר").
בנוסף, חלק מערביי א"י הינם נוצרים/קתוליים, ונוכחים אצלם כמיהות מטרילוקליות מובהקות, בדמות האם מארי.
נ.ב. ללא קשר ואולי עם, הישגי התלמידים הערבים נוצרים בלימודים התיכוניים והיסודיים הינם הגבוהים ביותר בארץ, ועולים באופן ניכר גם על אלה של היהודים-ישראלים מהמעמד הבינוני גבוה, וגם על בני העשירון העליון.
ובאשר לצלבנים, שאת הווייתם את דוחה מכל מכל, בבחינת זיקה, ראו אספקטים נוספים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש