בתשובה למיואשת לגמרי, 08/03/03 11:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ייתכנו, כמובן, פגמי ייצור או סדרה לא מוצלחת של פירמה ידועה, אבל ככלל מוצרים מותגיים הם באיכות גבוהה יותר - לא בהכרח במידה שמצדיקה את הפרשי המחיר, כמובן. יצרן של מוצר אנונימי מנסה למקסם את הרווח עבור המוצר היחיד הזה, ולכן ישאף שהייצור שלו יהיה זול ככל האפשר, מה שמכתיב איכות גרועה. בעלי המותג רואים קצת קדימה, וצריכים להגן על שמם הטוב, וממילא הוצאות הייצור אצלם מהוות חלק קטן יותר ממחיר המוצר הסופי. זאת מדיניות עסקית גרועה להשקיע מיליונים בפרסומות ולחסוך פרוטות בצפיפות התפר, למשל. אני מתנצל אם הזכירו את העובדה הבסיסית הזאת קודם, לא קראתי בקפידה את כל התגובות כאן. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
העובדה שאתה מתאר כ'בסיסית' אינה בסיסית כלל, ואינני בטוח שהיא עובדה. הטענה אולי הייתה נכונה פעם, בעידן המוקדם, כאשר אנשים היו שופטים את המוניטין של המותג עפ"י איכותו. אבל זה לא המצב: כיום המותג נשפט לא עפ"י איכות אלא עפ"י "מותגיותו" - הנוכחות שלו בסביבה הציבורית, אם בטלוויזיה או על שלטי חוצות או על גופה של ב. ספירס. האמון במותגים, שנבנה באמצעות הנוכחות האינטנסיבית שלהם בחיינו, גורם לכך שגם מי שנתקל בבעיות איכות עם מותגים (ראה את תגובת המיואשת מעליך) יעשה את מה שאתה עושה - יניח שאלו פגמי ייצור או סדרה לא מוצלחת, ולא יערער את אמונו במותג הספציפי בפרט או במותגים בכלל. וגם אם כן - תמיד יש מספיק צרכנים חדשים למלא את מקומו. בניגוד למה שכתבת, אם אתה משקיע מספיק בפרסומות, יש לך יכולת גדולה מאוד לחסוך באיכות בלי "להיענש" על כך. החיסכון הוא לא קטן כמו שאתה מתאר אלא הרבה יותר גדול. האם זה לא ברור שחייט המשתכר היטב ועובד בבית ימים סבירים ייצר בגדים באיכות טובה יותר מילדים סינים רעבים שעובדים 10 שעות ביום? יתר על כן, כשאתה קונה מיצרן קטן, הנכס *היחיד* שלו הוא האיכות, מכיוון שאין סיבה חיצונית (נוכחות פרסומית, למשל) שתשוב ותקנה אצלו ב'בוטיק נחום'. לפיכך, יש לו את מלוא האינטרס להשקיע בה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישנם יצרנים קטנים שאכן משקיעים באיכות ובונים את שמם. לא לאלה כיוונתי, אלא לבגדים אנונימיים או מזוייפים, כאלה שקונים בשוק. כאשר אני קונה בגדים פגומים עם מותג ידוע, אני יכול, בקלות יחסית, להחזיר אותם תמורת פיצוי כספי. גם במסגרת התאגידים הגדולים יש תחרות, והפרסומות הנחמדות של נייקי לא יעזרו הרבה אם הנעליים שהם מוכרים תהיינה מאיכות גרועה, כי תמיד אפשר לעבור לתאגיד גדול אחר, נניח ריבוק. זאת הסיבה לתקציבי הפיתוח הגדולים של החברות האלה. מנסיוני האישי והמצומצם (אני צרכן צנוע, או, אם תרצה, קמצן) ג'ינסים של חברה גדולה לא הכזיבו אותי עד כה, וכנ"ל לגבי סניקרס. החייט שעובד בתנאים טובים לא בהכרח יכול להתחרות באיכות של המיכון המתקדם מבחינת היחס עלות/תועלת, ואני לא נכנס כאן לשאלות של מדיניות חברתית אליהן אתה רומז. לא ידוע לי אם יש קשר בין מידת הרעב של העובד לבין האיכות של התוצרת, למרות שהייתי מנחש שככל שהעבודה יקרה יותר לעובד הוא ישתדל לפשל פחות, כך שמבחינה תועלתית גרידא אולי ההשפעה היא דווקא בכיוון הפוך. אנחנו לא מדברים על מדעני גרעין שצריכים אוירה פתוחה ונוחה כדי לתת דרור ליצירתיות המדעית שלהם. למרות זאת, לפעמים משתלם יותר לקנות שלוש חולצות פשוטות מאחת עם מותג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתחיל מהשורה האחרונה שלך. אכן, לכך כיוונתי. אני מניח שכשאתה מדבר על איכות, אחד הפקטורים המרכזיים הוא אורך החיים של הבגד. טענתי איננה שבגדים מהשוק יהיו בעלי חיים ארוכים יותר מבגדים מותגיים; טענתי היא שהיחס בין אורך החיים של שמלה ב- 20 שקל מהשוק לבין זה של שמלה ב- 500 שקל מ'קאסטרו' אינו פי 25. הוא אפילו לא פי 3. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשוק אכן יש כמה דוכנים שנמכרים בהם עודפים של קלווין קליין ודונה קארן. אבל רוב הדוכנים מוכרים סמרטוטי טריקו בתפירה גרועה. הם מחזיקים מעמד מספר חודשים (אם לא איכפת לך ללכת עם חוטים פרומים מהשרוול וכדומה). הפער באורך החיים בינם לבין בגדים "מבית טוב" הוא גדול. הוא לא פי 25, אבל הוא גדול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניסיון האישי שלי בקניית בגדים דל מאוד ונוטה לאזוטריות 1 ולמרות שהוא מנוגד למה שטענת, נניח לרגע שכן. עדיין, כל עוד היחס באורך החיים קטן מהיחס במחיר, שווה לקנות בשוק 20 'סמרטוטים' ולא בגד אחד של Levi's. מבחינה כלכלית, אתה מרוויח (וגם יש לך יותר גיוון). אפשר גם לטפס בסולם האיכות בלי לקנות מותגים, ע"י קניה של חיקויים, קניה בחנויות יד שניה, קניה בחנויות סוג ב'/עודפים, וכד'. יחס המחירים קטן, אבל גם הפער באורך החיים קטן (ויש אומרים שכבר אינו קיים יותר). 1 עם זאת כדאי לציין שמעולם לא קניתי מותג, ושטווח הקניות שלי נע בין בגדים ב- 20 ש"ח בהדר ועד לבגדים ב- 80-100 ש"ח בחנויות בסגנון 'בזאר ציון' או בחנויות סוג ב' ועודפים, או יד שניה. ועם זאת, אני קונה מעט מאוד בגדים 'בגלל שהישנים התפרקו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני קונה בגדים בדוכנים בביאליק ובחנות בשם ערוץ האפנה בז'בוטינסקי פינת ביאליק ברמתגן, איפה שהיה פעם סניף של הכל בדולר שניסגר כשדולר נהיה יותר מידי יקר. מותגים אני קונה לפעמים בסוף העונה בפולגת עודפים או בחנות של קסטרו מן בסוף אלנבי אבל בקסטרו אני פחות אוהב כי אני מרגיש קצת נשי להכנס לחנות הזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל פה באיזורים האלה, אם אתה קונה חולצה ב-200 שקל ומגלה שהיא דהתה בכביסה או שנפרם לה השרוול אחרי שבועיים של שימוש, אתה מחזיר אותה לחנות, נוזף במוכר/ת ומקבל חולצה אחרת. זה נכון שבעתיים במיקסרים, בתנורי מטבח או בטלוויזיות. כשיש למוצר "אבא", יש לך למי לפנות במקרים של בעיות, מה שלא תמיד יש לך כשאתה קונה מערכת קולנוע ביתית משולבת של Galaxy Europa ב-2,200 שקל, כולל סאב-וופר, 5 רמקולים, דיוידי ומגבר. השווית פעם טלוויזיה 29 אינץ' של סוני לטלוויזיה דומה של גרץ או מפעל סיני חסר שם אחר? או דיוידי שעולה 4,000 שקל לעומת דיוידי שעולה 800 שקל? ואני בכלל לא מדבר על רמקולים שעולים 1,000 שקל לזוג לעומת זוג רמקולים שעולה 20,000 שקל. יש דברים שבמעט כסף אתה לא מסוגל לקנות, כמה שלא תתאמץ. אגב, בכל המקרים פה נתתי דוגמה למוצרים מהקצה הנמוך לעומת מוצרים שבשום פנים ואופן לא נמצאים בקצה היקר של הספקטרום. זוג רמקולים אפשר לקנות גם ב-100,000 שקל (ויהיה הבדל בינם לבין רמקולים שעולים חמישית, למרות שרק מעט אנשים יהיו מסוגלים להבחין בו), יש מכשירי דיוידי ב-10,000 שקל ויותר, וטלוויזיות - נו, מתישהו עוד תהיה לי טלוויזית פלזמה על הקיר. הבעיה היא שאלה שבטווח המחירים שלי קטנות מדי או לא נותנות תמונה מספיק חדה (כן, אני מבחין). הו! דוגמה לאחריות כלכלית! ובקיצור - פלצנות עולה כסף, ויש בה יותר מאשר הלוגו האופנתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השוותי DVD שעולה 4000 לDVD שעולה 800. לא מצאתי שום הבדל. קניתי את זה ב800. אשמח לשמוע מה הפסדתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לרוב הפסדת Progressive Scan (שהוא מהווה הבדל של שמים וארץ אם הטלוויזיה שלך תומכת בזה), יכול להיות שגם יציאת RGB (לפני שנה בטוח, עכשיו אולי בזולים יש כזו גם), הפסדת בחדות וביציבות התמונה על מסכים איכותיים, והפסדת גם בשחורים (המכשירים המוצלחים יותר גורמים לשחור להיות הרבה יותר שחור). את כל אלה הפסדת רק אם יש לך מסך מוצלח. אם המסך שלך לא משהו, באמת לא הפסדת שום דבר (חוץ מה-RGB בעצם. גם בטלוויזיה מצ'וקמקת שיש לי ההבדל בין RGB ל-Composite הוא מדהים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאתה אומר RGB אתה מתכוון ליציאת SVideo? כי גם ביציאת SVideo אין RGB אלא YC (ההבדל הוא שהם נפרדים ולא מרובבים על אותו גל מה שבאמת יוצר הבדל בחדות בתדרים הגבוהים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על משהו חדש בעץ הזה, ומסתבר שפיספסתי שבוע של אקשן. נו טוב. RGB זה לא S-Video. יש S-Video ויש RGB (ויש Component, שהוא בעצם חלוקה לצבעים אבל ע"פ בסיס אחר). לאחרונה המציאו עוד סוג של יציאה שאמורה לספק איכות גבוהה יותר, אבל בגלל שאני לא מחפש כרגע לשפר את הציוד בסלון לא בדקתי אם היא באמת משפרת מעבר לקיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי השאר, מה אני אגיד לך, אני בפירוש לא ממליץ לקנות DVD בשוק. קיום אחריות על מוצר הוא פקטור חשוב בהחלטה לרכוש אותו. אי-קיום אחריות צריך בפירוש לשקלל מול ההבדל במחיר. אבל לזה אין קשר הכרחי למותגים. הרבה פעמים, מה שממותג 'יוקרתי' אינו בהכרח בעל האחריות הארוכה או המקיפה ביותר, ודווקא החנות השכונתית של 'טרקלין חשמל' יכולה לתת לך אחריות ארוכה ומקיפה יותר על המוצר הגנרי שהם ייבאו מהונג קונג בחלקים. מה גם, שההבדלים באורך החיים הם הרבה פעמים בדיוק בתחום שאינו מכוסה ע"י האחריות. רוב החולצות לא דוהות בכבידה אחרי יומיים, אלא אחרי כמה חודשים, ואז אין סיכוי שיחליפו לך, גם אם זה 'גאפ' או מה שלא יהיה. שלא לדבר על זה שבמחיר של חולצה ממותגת אחת אתה יכול לקנות 10 לא ממותגות, ובכל פעם שאחת מהן נקרעת/דוהה לזרוק אותה (אבל עדיף לתרום). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |