בתשובה להאייל השמיימי, 06/03/03 19:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ככלל, אני רואה רק מעט טעם בביקורת שנעשית לאחר מעשה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נחמד היה אילו היית עונה בצורה ישירה יותר, שמא אחשוד כי אתה מסתיר דבר מה. בקיצור, אם לא יצא איך קראת את הגליון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להודעה המקורית הוספתי הערת רגל שנועדה להסיר כל ספק. אם אתה ממשיך להיות מוטרד, הנה אני מצהיר שנית: לא ראיתי, לא קראתי, ואין לי מושג על מה מדובר שם, מלבד שני השירים שפורסמו באייל. אתה חושב שהייתי מעיז לכתוב ביקורת כזאת אם הייתי קורא את הגליון? אין לי מספיק צרות עם משפחת ו. גם ככה? אולי אני חייב התנצלות לשני המחברים שאת שיריהם כן קראתי, ובמחשבה שניה הייתי צריך לכלול איזה דיסכלייזמר בהודעה המקורית. לא התכוונתי לאיש מביניכם, כמובן. והתנצלות נוספת לתמר בן-אליהו על האופ-טופיקיות. אני בטוח שמכתב נזיפה מאחד העורכים בדרך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען הסר ספק, הריני מודיעה בזאת כי למרות חוש ההומור הבלתי מפותח שלי הבנתי, כן כן, את ההומור המסתתר בביקורתו של שכ"ג. למען האמת די שועשעתי ממנה, ותודתי על כך.קצת הומור לא מזיק אף פעם. וברצינות: אני מודעת לחסרונות הפרסום. אחד מהם הוא שאנשים עלולים לכתוב ולומר עליך דברים שלא נראים לך, או לפרסם דברים שלא לטעמך. מי שמפרסם צריך, לדעתי, להיות מודע ומוכן לכך. אם אינו מוכן, יש לו בעיה לפרסם. כשאני מפרסמת מעניינת אותי מאד דעתם של אחרים, אובייקטיביים ממני. גם חיובית, גם שלילית, גם נייטרלית. אם הדברים אינם עניניים, אני מקווה שאהיה אינטליגנטית מספיק כדי להבחין בכך. אם הם עניניים, מקווה שאני ישרה מספיק עם עצמי כדי לקבל אותם. כך שאין צורך להתנצל. ממש לא. ושיהיו חיים יפים ומשעשעים לכולנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה... עכשיו הבנתי... את הבדיחה...אני....התגלגלתי מצחוק....איזה הומור חריף....כה שנון...ומשעשע....מזל שנפל לי האסימון....טוב שיש במה למתוסכלים... | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |