|
||||
|
||||
שני דברים לי אליך, אדם: 1. מה תועלת תבוא לך מ-"השתלחות חסרת רסן במר נתניהו ובאלה שנתנו לו במה"? כולנו יודעים מה אתה חושב על הכתבה, רובנו, בגדול, מסכימים. לעומת זאת - אלה שנתנו לו במה ודאי שלא ראויים לגינוי, ועוד חסר רסן... מתגובותיך נודף, אני מצטער לומר, ניחוח קל של פאניקה. לא יודע למה. 2. כותב המאמר אינו חריג בחברה הישראלית. כלל וכלל לא. אולם אתה ואני, כך נראה לי, לא פוגשים בשכמותו בדרך כלל, לא כל שכן מנהלים דיון. יש כאן הזדמנות פז (כך נראה לי) להתמודד עם דעות שכאלה ולבחון מחדש אותן, את בעליהן ואת עצמנו. אני מתפלא מעט, האמת, לנוכח ההתפרצות הזו שלך. |
|
||||
|
||||
תועלת רגשית בלבד, מר יניב, לא יותר מכך - אבל זוהי בדיוק הסוגיה: מדיון עם מר נתניהו, כפי שכבר הוכיח המאמר שלו וכפי שהוכיחו התגובות הזעומות שפירסם עד כה, לא יכול לצאת דבר. מדוע אתה מתפלא? הרי כבר בתגובתי הראשונה למר נתניהו התפרצתי: אני לא רואה שום טעם במתן במה לדעות גזעניות, על אחת כמה וכמה כאשר אלו מוצגות בצורה רדודה כל-כך. אני מוכן להגן עד מוות (טוב, אולי עד הצטננות קלה) על זכותו של מר נתניהו להביע את דעותיו בחופשיות, אבל אין לי שום כוונה להזמין אותו אלי הביתה לשם הצגתן. |
|
||||
|
||||
לא ראיתי תגובה זו כשיצאה, ולכן, באיחור קל ובקצרה: האייל הוא לא הבית שלך. הוא של כולנו, וטוב וחשוב שהתפרסם מאמרו של נתניהו, שכן אחרת היינו יכולים להמשיך ולשקוע באשליית היות עמנו נאור. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |