בתשובה למיכאל אבינור, 03/03/03 13:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
האם ברוח הדברים האלה אתה מנקד כך גם את המילה "וְפָּשוט" במשפט שלך? נדמה לי שבשם היעילות והפשטות אפשר להוציא מהעברית את נשמתה, שהרי הניחוח של שפות טבעיות מתבטא (גם) באותם מקומות בהם הן לאו דווקא יעילות ופשוטות, אלא בעלות אותה תכונה חמקמקה שאנחנו קוראים לה "יופי". אני מניח שאחד הטיעונים הנגדיים יהיה שהיופי הוא בעיני המתבונן, ואני מודה שאין לי תשובה טובה על זה. (אני מקווה שהמערכת לא תתייחס לזה כאל תגובה כפולה) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יופי נמצא בעינו של הצופה (וניחוח באפו). . המילה שאתה מציע (ופשוט) נכתבת בכתב הכרמלי כשתי מילים נפרדות, ואין הו"ו משפיעה על מבטא וניקוד המילה שאחריה. בעניני מדע וטכנולוגיה זוהי דרישה אבסולוטית. השפה האנגלית גילתה את הסוד הגלוי הזה לפני מאות שנים. בשפה הגרמנית הישנה ה"א הידיעה מקבלת הטייה לפי המין והמספר (בגרמנית עד היום!). למזלנו בעברית אין הדבר כך. בעברית המדוברת עתה משמיטים כבר גם את המין במספרים וזהו סימן מעודד, כי שפה אינה צריכה להשאר קפואה לפי איזה מודל אידיאלי, כי האידיאלים משתנים עם הזמן. במספרים צריך להשאיר רק את הצורה הקצרה. אני מוצא עולים חדשים מתבלבלים כי הסיומת של מספרים זכריים כיום היא ניקבית, ולהפך. מדוע לקדש אבסורד מעין זה? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |