בתשובה לשלומית עזגד, 19/12/00 23:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מדוע שארוויח כסף, או שאפתח סטארט=אפ מהפכני? ממילא, המדינה תדאג לי, ותתן לי כל מה שארצה ואצטרך. חינוך לילדי? מהמדרגה הראשונה. בריאות? בבתי החולים הטובים ביותר. וכן הלאה. אשב נא לי בביתי, ואחכה שלשכת הסעד תבוא דרך הארובה לחלק מתנות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מר הכהן, רואים שלא חיית אי-פעם מהסעד הממשלתי. לצערנו המשותף, זוהי התגובה היחידה לה ראויה הטענה שלך, כי כל קשר בינה לבין המציאות לא קיים. ודובי, כמו שגברת עזגד העירה, הטיעון שלך לא קשור כלל לזה של מר נתניהו. ובכל זאת: היכולת של מי שגדל בהרצליה פיתוח להצליח במדינה _אינה_ שווה לזו של מי שגדל בירוחם. השוויון המיוחל אינו שוויון ברמת החיים, אלא שוויון בהזדמנויות, ורמת חיים מוצלחת מספיק לכולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אדם, אתה לא קורא. הביקורת של אחמד, שהיא הביקורת הסטנדרטית על הסוציאליזם, היא שאם שלומית תקבל את מה שהיא רוצה, אז לחיות מקצבת סעד כן יהיה מספק. אם אין פערים, אז מי שעובד מקבל בדיוק אותו דבר כמו מי שלא עושה שום דבר. הגישה הסוציאליסטית ששלומית דוגלת בה אינה נותנת כל תמריץ לעבודה, לעומת הגישה החצי-סיעודית שאני הצגתי. שיוויון ההזדמנויות, כפי שאתה מציג אותו, חייב להיות שיוויון בהכל. אז ניקח את כל הילדים מהוריהם, כדי שלא יהנו, חס וחלילה, מהכסף שאלו הרוויחו במהלך חייהם, נגדל אותם בבית ילדים (כמו בקיבוץ!) וכולם יצאו שווים. נכון? איזה יופי של מדינה! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מעוניין לנהל את הדיון הזה. אתה לא תיקח את הכתבה המחפירה של מר נתניהו ותהפוך אותה למה שהיא לא - בין מר נתניהו ובין ביקורת על סוציאליזם אין דבר וחצי-דבר, ואני לא אתן יד לשטיפה של דבריו לכיוון זה. צר לי. אתה רוצה דיון בנושא, בשמחה (אם כי אני אשמח לרמה נמוכה יותר של ציניות מצדך), תכתוב כתבה עליו. את הדיון כאן אני אשמור להשתלחות חסרת-רסן במר נתניהו ובאלו שנתנו לו במה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שני דברים לי אליך, אדם: 1. מה תועלת תבוא לך מ-"השתלחות חסרת רסן במר נתניהו ובאלה שנתנו לו במה"? כולנו יודעים מה אתה חושב על הכתבה, רובנו, בגדול, מסכימים. לעומת זאת - אלה שנתנו לו במה ודאי שלא ראויים לגינוי, ועוד חסר רסן... מתגובותיך נודף, אני מצטער לומר, ניחוח קל של פאניקה. לא יודע למה. 2. כותב המאמר אינו חריג בחברה הישראלית. כלל וכלל לא. אולם אתה ואני, כך נראה לי, לא פוגשים בשכמותו בדרך כלל, לא כל שכן מנהלים דיון. יש כאן הזדמנות פז (כך נראה לי) להתמודד עם דעות שכאלה ולבחון מחדש אותן, את בעליהן ואת עצמנו. אני מתפלא מעט, האמת, לנוכח ההתפרצות הזו שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תועלת רגשית בלבד, מר יניב, לא יותר מכך - אבל זוהי בדיוק הסוגיה: מדיון עם מר נתניהו, כפי שכבר הוכיח המאמר שלו וכפי שהוכיחו התגובות הזעומות שפירסם עד כה, לא יכול לצאת דבר. מדוע אתה מתפלא? הרי כבר בתגובתי הראשונה למר נתניהו התפרצתי: אני לא רואה שום טעם במתן במה לדעות גזעניות, על אחת כמה וכמה כאשר אלו מוצגות בצורה רדודה כל-כך. אני מוכן להגן עד מוות (טוב, אולי עד הצטננות קלה) על זכותו של מר נתניהו להביע את דעותיו בחופשיות, אבל אין לי שום כוונה להזמין אותו אלי הביתה לשם הצגתן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ראיתי תגובה זו כשיצאה, ולכן, באיחור קל ובקצרה: האייל הוא לא הבית שלך. הוא של כולנו, וטוב וחשוב שהתפרסם מאמרו של נתניהו, שכן אחרת היינו יכולים להמשיך ולשקוע באשליית היות עמנו נאור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אדם, אני לא לוקח שום דבר והופך אותו לשום דבר. במסורת הנפלאה של האייל אני העברתי את נושא הדיון למשהו שקרוב יותר אלי (המעבר הלוגי: אני לא מסכים עם דעותיו הגזעניות של נתניהו, אך אני כן מסכים לטענה כי בני האדם אינם שווים ומכאן נובע כי...). אבל למעשה, במקרה הזה, מי שעשה את המעבר היא דווקא שלומית. אחמד ענה ישירות לטענותיה של שלומית ואני התייחסתי לדבריו. אחמד הוא זה שהביע את הביקורת הסטנדרטית על הסוציאליזם, לא נתניהו. נתניהו כלל לא דיבר על סוציאליזם. אבל, כמובן, אתה רשאי לשחת את זמנך בהשתלחויות נזעמות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |