בתשובה לטל כהן, 28/02/03 17:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
האם אתה שואל לגבי מה בחוק הוא הגורם לכך, או מה בקונסטלציה הפוליטית הנוכחית גורם לכך? בחוק, מדובר ב"אי האמון הקונסטרוקטיבי" - יחד עם הצעת אי האמון בממשלה, חייבת להכלל הצעת אמון בממשלה החלופית שמציעה האופוזיציה. בקונסטלציה הנוכחית - האופוזיציה מורכבת כרגע משני סוגי מפלגות - שמאל+ערבים, וחרדיות. לאופוזיציה יש 52 מנדטים סה"כ. כדי שהאופוזיציה תגדל מעבר ל-61 יכולים לקרות אחד מכמה דברים: א. שינוי פורשת מהקואליציה (והחרדיות לא נכנסות במקומה) ב. האיחוד הלאומי והמפד"ל פורשות מהקואליציה (והעבודה לא נכנסת במקומן) ג. מפלגת הליכוד עצמה מתפרקת וחלקים ממנה פורשים מהקואליציה. ברור מאליו שכל אחת משלוש האפשרויות הללו היא בלתי סבירה בעליל, אבל נניח שאחד מהם באמת קורה. א. יש לנו אופוזיציה נאה של 67 מנדטים, מהם 15 שינוי ו-16 חרדיות. מכיוון שאין סיכוי ששני הגושים הללו יסכימו על ממשלה חלופית משותפת, לא תוכל האופוזיציה להפיל את הממשלה. ב. יש לנו אופוזיציה נאה של 65 מנדטים, מהם 13 של הימין ו-36 של השמאל+ערבים. ראה א'. ג. התסריט הכי בלתי סביר, לדעתי. הסיכוי שבנוסף לקיומו של תסריט זה, אותה קבוצה של פורשים גם תסכים להקים ממשלה בראשות העבודה, שתסמך על קולות הערבים והחרדים, הוא, איך לומר, לא שווה את הבייטים. זהו. יש לי הרגשה שלא חידשתי לך פה שום דבר, אז אני אשתוק כעת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ומה אם יחליטו להציע בתור ראש ממשלה את ביבי? - יתמכו במהלך זה גם החרדיות וגם הימניות ורוב הליכוד - זה הסיכוי היחידי לפי דעתי להפלת הממשלה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשרות שחשבתי עליה, אבל לא מצאתי לנכון לציינה. הבה נבחן את הנושא: חרדיות+ימין: 11+5+6+7=29. 61-29=32. כלומר: 32 ח"כים של הליכוד (מתוך 40, כולל ישראל בעליה) צריכים להסכים להפיל את שרון ממושבו *בהצבעת אי אמון* כדי להמליך תחתיו את נתניהו. מה הסיכוי שזה יקרה? אינני מתיימר להכיר את המחנאות של הליכוד טוב במיוחד, אז אולי מישהו אחר יוכל לעזור: כמה אנשי שרון מובהקים ישנם כיום בסיעת הליכוד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך הנחה שאנשי ליכוד המרוצים בתפקידם הנוכחי לא ישושו להפיל את שרון(בלי קשר לשייכותם למחנה זה או אחר), אני חושב שהסיכוי הוא אינפנטיסימלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי http://www.knesset.gov.il/mk/heb/mkindex_current.asp... יש בליכוד 38 חברי כנסת: אריאל שרון (מחנה שרון, תיקונים לסיווגים יתקבלו בברכה) בנימין נתניהו (מחנה נתניהו) צחי הנגבי (מתנגד לשרון מדינית) סילבן שלום (מתנגד לשרון מסיבות אישיות) דני נוה (מחנה נתניהו) לימור לבנת (מחנה לבנת) ישראל כץ (מחנה נתניהו) גדעון עזרא (מחנה נתניהו) נעמי בלומנטל (מתנגדת לשרון מסיבות אישיות) עוזי לנדאו (מתנגד לשרון מדינית) גילה גמליאל (?, מתנדנדת) יובל שטייניץ (מחנה נתניהו) ציפי לבני (מחנה שרון? בעיה מדינית) מיכאל איתן (מחנה שרון?) מאיר שטרית (מחנה שרון, מתנגד מדינית מהצד המתון, רואה עצמו כראוי לירושה, מתקרב לנתניהו) דוד לוי (מחנה שרון, לא יציב) רוחמה אברהם (מחנה נתניהו) גדעון סער (מחנה שרון) דניאל בנלולו (?) מיכאל רצון (?) מגלי והבה (?) יעקב אדרי (מחנה נתניהו?) אהוד יתום (מחנה שרון?) אלי אפללו (?) משה כחלון (?) עמרי שרון (מחנה שרון) מיכאל גורלובסקי (?) גלעד ארדן (מחנה נתניהו) רוני בר-און (מחנה נתניהו) ענבל גבריאלי (מתנגדת לשרון מדינית, גדלה על ברכי זאבי) יחיאל חזן (?) אהוד אולמרט (מחנה שרון, יכול להיות שקצת נעלב וחושב לעבור מחנה, לא סביר שיעבור) זאב בוים (מחנה נתניהו) אברהם הירשזון (מחנה נתניהו) לאה נס (הח"כית הדתיה המפורסמת, יכול להיות בעית דת) ראובן ריבלין (מחנה שרון) חיים כץ (מחנה נתניהו) איוב קרא (מחנה שרון, נעלב משרון אישית) שני חברי הכנסת של ישראל בעליה מעדיפים את נתניהו על שרון, ובעלי עבר קואליציוני לא יציב. שימו לב, משבר בליכוד יכול להיווצר מנימוקים כלכליים/ מדיניים/ דת ומדינה/ או מסיבות פוליטיות, ולפי קו השבר יאספו האנשים כל אחד לצד אחר, אבל המשבר הסביר ביותר, לדעתי, יהיה כתוצאה ממשבר משפטי (כתב אישום נגד אחד מבניו של שרון) בצירוף עם משבר פוליטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מג'לי והבה - עד כמה שאני יודע שייך למחנה שרון, ושימש כיועץ שלו לענייני מיעוטים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאיר שיטרית - מחנה נתניהו מובהק, ואאל''ט היחיד מבין שרי הליכוד שהודיע בפומבי על תמיכה בנתניהו, בעת ההתמודדות לפני מספר חודשים בפרימריס מול שרון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כל כך מובהק, בזמן נתניהו הוא היה ממתנגדיו, ותמיד דואג למקם את עצמו בצד המתון מדינית, בזמן שלאחרונה נתניהו ממקם את עצמו בצד הפחות מתון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועדיין אין בכך סתירה. יכול פוליטיקאי לחלוק על מנהיג (או הטוען למנהיגות) מפלגתו בנושא זה או אחר, אך לתמוך בו לראשות המפלגה. כך לדוגמא אחד מתומכיו הראשונים של עמרם מצנע לראשות מפלגת העבודה היה מתן וילנאי, למרות דעותיו הנציות (יחסית למפלגת העבודה, ובוודאי שיחסית למצנע). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |