|
||||
|
||||
מישהו טען פעם בפני, כי כל עבודה בשכירות, ממנה החברה מרוויחה, יש בה מן הניצול - שהרי, העובד, היצרן, מייצר, מוכרים את תוצרתו, והוא לא מקבל את כל הכסף חזרה. גונבים ממנו! עושקים אותו! ניצול לעילא ולעילא. ואת משטרו העריץ של קים ז'ונג איל יש להפיל. |
|
||||
|
||||
האם אתה מסכים עם הטענה הזו? האם אתה מסכים עם הטענה של סרילוי דוטקום? האם אתה מסכים עם הטענה "מי שמוכר ומרוויח, הרי שהוא מנצל את הקונים"? |
|
||||
|
||||
לא. סתם הערתי. אני, כמובן, אינני מסכים לכך, שכן אינני מאמין בעקרון ערך המוצר האובייקטיבי. אשר לרעיון כי מי שמוכר ומרוויח, מנצל את הקונים, הוא נובע מאותו עקרון ממש, ולכן אני לא מסכים גם איתו. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
הזכרתי כבר שאני אידיוט? פשוט לקח לי זמן להתרגל. הקאטו הזה היה כנראה יותר חכם מעכברוש הביבים הממוצע, לא כמוני. ואת משטרו העריץ של קים ז'ונג איל יש להפיל. |
|
||||
|
||||
"מישהו טען בפניך"? הרי זהו יסוד המרקסיזם - הערך העודף. מהיכן מגיע רווחיהם של התעשיינים? הם לא יכולים לשלם פחות מהערך האמיתי עבור חומר הגלם, הם לא יכולים לשלם פחות מהערך האמיתי עבור המכונות - מכאן שמי שמקבל פחות מהערך האמיתי שלו הוא הגורם הנותר בתהליך היצור: העובד. עצם קיומו של הרווח הוא הוכחה לניצול העובדים. זהו היסוד של הקומוניזם (או יותר נכון - המרקסיזם) כולו, ואפשר אפילו להגיד שזו כל התורה המרקסיסטית על רגל אחת. |
|
||||
|
||||
אופציה נוספת היא שמי שמקבל פחות מהערך האמיתי שלו הוא הלקוחות. מצד שני, גם הקומוניזם מופרך, כך שאני לא מופתע... |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |