|
||||
|
||||
1. כלל לא סותרת, מסבירה, קרא (שוב) את תגובתי הראשונה (תגובה 130766). 2. אני לא "בא עם מאזני בית-מרקחת", אני מסביר את תפיסת עולמי, שלפיה אי אפשר לדבר על מטרתם של קבוצת אנשים שהדבר שמאפיין אותם הוא שייכות לאומית, אם אין להם מטרה זהה (כתבתי את זה איפשהו? אה, כן, ב תגובה 130766). 3. אם זו רק מטרתם של בודדים, זו בטח לא מטרה לאומית. אם הבודדים מצליחים לסחוף אחריהם המונים, זו מטרתם של הבודדים ושל ההמונים הנסחפים. אם וכשנגיע למצב בו יש רק אדם אחד בלאום שמתנגד למטרה, אולי תוכל לדבר על מטרה לאומית. 4. אז, מה באמונה הזו נאיבי במיוחד (תגובה 130927)? |
|
||||
|
||||
אתה קושר למונח "מטרה לאומית" אזיקים בדמות הדרישה שהמטרה תהיה משותפת ל*כולם* ("כולם" במובן של סמילי). זה הופך את כל הדיון ללא-מעניין. |
|
||||
|
||||
אני לא *קושר* כלום, אני מנסה *להסביר* תפיסת עולם שבה אי אפשר לדבר על הכללה ללא שהכלל יכול על כל הפרטים. חשבתי, בעקבות תגובה 127329 שאתה רוצה תשובה, ושזה מעניין אותך, מתברר שסתם שאלת שאלה ושהתשובה לא מעניינת אותך, סליחה. |
|
||||
|
||||
אז התשובה לשאלה שלי בתגובה 127329, היא שהמחשבה השמאלנית מבוססת על דקדוקי עניות בקשר לפירוש ה"מדויק" של ביטויים כמו "מטרתם של הערבים"? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |