 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם מדובר אכן בבחירות לראש הממשלה בלבד ולא יהיו בחירות לכנסת, מה יעשה ברק אם יזכה ? יעשה מייד עוד בחירות כאלה ? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
השמאל חותר היום לבחירות לראש הממשלה בלבד שיבואו במקום בחירות לכנסת, תוך ניצול חולשות וחששות של ש"ס ושל חברי כנסת מסיעות אחרות שפוחדים לאבד את כסאם. האין למשתתפי "האייל" דבר להגיד על כך ? הרי בחירות לראשות הממשלה בלבד מרוקנות את כל העניין מתוכנו, ומותירות "תרגיל מסריח" נטו. הרי ראש הממשלה נבחר ברוב גדול חסר תקדים. לשם מה הוא מתפטר ומציג מועמדותו שוב ? האם זה מוסרי ? האם מותר לעשות דבר כזה רק כדי לדחות "צרה" פוליטית מסויימת ? הרי כל העניין הוא חוסר יכולתו לקבל תמיכה בכנסת. אם לא יהיה שינוי בכנסת איך מבחינה פורמלית הצעד הזה משנה את המצב גם אם ייבחר שנית ? יש כאן סוג של רקיעת רגליים, העלאת אבק כדי לטשטש את את התמונה הפוליטית ולהרוויח זמן. אין שום אפשרות לפרש את הצעד הזה בצורה אחרת. איך זה שאין שלא שומעים לא כאן ולא בשום מקום אחר את הצעקות והמחאות ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוב, שומעים גם שומעים ביקורת על התנהלותו הפוליטית של ראש הממשלה (אם כי אין זה בהכרח חייב להתנהל בצעקות). ולראייה, ראה, למשל ביקורת על ברק במאמרו המשובח של "השמאלן" יוסי גורביץ' "אינטרלוד רומאי". ואולי אינך ניגש לסיפור הזה כי גורביץ' נמצא ב"רשימת החיסול שלך", של אותם שאינך עונה להם? ובכן, הגיע הזמן להפסיק את ה"ברוגז" המיותר הזה שלשניכם יש בו חלק. עד כמה שזכור לי יוסי כינה אותך בור, ונעלבת. יוסי לא היה צריך לפנות אליך כך, ובנקודה זו שגה. אבל למה בכלל עשה זאת? הרי יוסי יודע היטב, כמו כל משתתפי האתר הקבועים, שאתה משכיל. מה קרה כאן? יוסי הזכיר באחת מתגובותיו את שנת תתנ"ו, דומני. ואילו אתה בתגובתך החלפת 'תתנ"ו' בתנ"ך. ביג דיל. חיפפת קצת בקריאה. האמנם זו עילה מספקת להתקפה מצדו? לא. ובכלל, שום דבר אינו מצדיק הלבנת פנים. עם זאת, להערכתי, הוא ביטא בתגובתו קוצר רוח מכך שלעיתים קרובות אתה ממהר לענות בתגובות קצרות וארוכות עוד בטרם ירדת לסוף דעתו של הקורא. (דוב, לטענה זו בין היתר אפשר להביא אפילו עדותך שלך; באחת מתגובותיך ענית לאחד הקוראים כך: אמנם לא קראתי עד תום את תשובתך אבל... כך וכך וכך וכו'). להערכתי, יוסי פשוט התעצבן מתגובתך "הרשלנית" לטעמו, והגיב כפי שהגיב. איני רוצה להאריך בזה יותר, וגם לא להכנס לשאלה אם פרשנותי ל"ברוגז הזה" נכונה. אני מקווה שהריב הזה יהיה מאחוריכם, שכן גם אתה וגם יוסי נמנים עם עמודי התווך של הכותבים והמגיבים באייל, ולא רק שניכם מפסידים כתוצאה מהסכסוך הזה אלא כל קהילת האייל מפסידה. בקיצור, השלימו ביניכם. בברכה, ג. שמעון |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סדר הדברים בחילופי הדברים ביני ובין יוסי גורביץ', אז היה כזה: יוסי גורביץ' הביא את סיפור קידוש השם שבו הרגו הורים את ילדיהם כדי שלא יתנצרו. אם אכן היה דבר כזה והעדויות עליהן הוא מדבר אמינות ונכונות, הרי הדוגמה שהביא היא דוגמה טובה ולעניין, שראויה להתייחסות. אבל אני, באותו רגע (זה היה בשעות העבודה) קראתי את הדברים ביעף, ומה שנקלט הוא באמת "תנ"ך". וחשבתי שהוא מתכוון לאיזה סיפור מהתנ"ך שמכיל סיפורי התאכזרות למכביר של אבותינו. הייתה זו פשלה די מביכה, כנראה הגדולה בתולדות השתתפותי ב "אייל", ואפילו המילה "נוצרים" שהייתה צריכה להדליק אצלי נורה אדומה לא עזרה, אך באותו רגע לא הייתי מודע לכך. כשהשיב לי בראשונה, הוא כינה אותי "בור", מבלי להעמיד אותי על טעותי. החלק הענייני בהודעה לא התייחס לדוגמה הטובה (שעדיין לא הייתי מודע לה) אלא ערבב שאלות של לוגיקה, בהן תמיד דבר צריך לנבוע מתוך דבר באופן שאינו ניתן לויכוח, בשאלות שאינן קשורות בלוגיקה, שאלות של הערכה, שכן ניתן להתווכח עליהן. אני לא נעלבתי מהכינוי "בור". (החלק המעליב היה כשהראה לי את הפשלה של עצמי, ובהבאת העובדה הזאת בלבד בודאי לא היה ראוי לכעס, ואת הכעס הייתי צריך להפנות, והפינתי כלפי עצמי.), אבל אני חושב שברגע שעוברים מויכוח עניני למתן כינויים, הרי שמעבר לשאלות של נימוס וצורת התנהגות חברתית, פשוט מחמיצים את הויכוח. אני לא אכנה איש מהמשתתפים בכינוי "בור" גם אם אני חושב שהוא כזה, כל עוד לא פגע בי. אבל כיון שהמילה כבר נזרקה, עשיתי מה שאני תמיד עושה גם בויכוחים בע"פ, כשאני נתקל בצורת ויכוח כזאת. מחזיר בדיוק באותה מטבע, כדי להראות את חוסר הטעם שבכך, זה בנוסף לטענה העניינית בעניין חוסר העניין שבנושא ההיקש הלוגי. בשלב זה לא בצעתי עדיין את "ההחרמה" אלא הסתפקתי בהזהרה. אמרתי שאם שיטת מתן הכינויים תימשך, אפסיק לענות לו. כיון שאין לי עניין בהחלפת "קללות", ולספוג מבלי להשיב איני מוכן, הדרך היחידה שמצאתי לנכון היא פשוט להפסיק להחליף דברים, אם המגמה הזאת תימשך. יוסי גורביץ' קרא את ההזהרה ותגובתו הייתה הטחה נוספת בי של הכינוי "בור" כשנוסף לו גם הכינוי "גזען" (אני איני חושב שאני כזה, וכינוי זה מעליב אותי הרבה יותר מ "בור"). כלומר הייתה כאן בעצם בקשה מפורשת ממני לממש את איומי, ואת זאת עשיתי. אגב, רק בשלב זה העמיד אותי יוסי גורביץ' על טעותי בקריאת הודעתו הראשונה ורק בשלב זה שמתי לב לכך. הוא גם הסביר מדוע כינה אותי "בור", אך ההסבר היה שגוי. בור הוא מי שאינו יודע דברים בין אם הוא מדבר עליהם ובין אם לא. זה נכון שלא הכרתי את סיפורי הרג הילדים בתקופות ההן. מה שידעתי על "קידוש השם" הוא נכונות האנשים להביא קץ לעצמם כדי לא להמיר את דתם. האם הסיפור הזה הוא כל כך ידוע שמי שאינו מכירו הוא "בור" ? איני בטוח בכך כלל. ידוע לי שיוסי הוא היסטוריון. הידע שלו בהיסטוריה בודאי רב משלי, אך אני מניח שבתרמודינמיקה בדינמיקה בגיאומטריה מרחבית ובאנליזה נומרית, הידע שלי רב משלו, ולא עולה על דעתי לחשוב שבגלל זה הוא "בור". בניגוד לך, איני חושב שהכעס של יוסי עליי הוא בגלל שלא קראתי בעיון את דבריו. נהפוך הוא. לדעתי, הוא ניצל זאת כדי לפגוע בי, והרצון לפגוע בי הוא בגלל כעס שיש לו עליי בגלל דעותיי. הכינוי "גזען" שהצמיד לי אינו קשור לכך שלא התייחסתי לדבריו ברצינות הראויה. ועכשיו אני רוצה לנצל את ההזדמנות כדי להתייחס לדוגמה שהביא. (אבל אני לא משיב לו. אני משיב לך ואתה תעביר את זה ל"צ'ילבה" :() אני דווקא מסכים עם הטענה שמאחורי הסיפור הזה. אני באמת חושב שמי שהוא כל כך קנא לדתו עד כדי כך שהוא מוכן להרוג את ילדיו. (תמיד הייתי גאה באבותיי שהיו מוכנים לבחור במות עצמם על המרת דתם, אך הסיפור הזה שהוא חדש לי, אם הוא נכון, בפרוש איני גאה בו), יכול גם להרוג ילדי אחרים, אם דתו תצווה עליו לעשות זאת. אין לי הוכחה. זה לא לוגיקה ולא מתמטיקה, אבל כך אני חושב. זה כמו לומר: "מי שמוכן להרוג את בנו מוכן להרוג גם את בתו". אין כאן היקש ודבר שנובע מתוך דבר, ובכל זאת המשפט הזה הגיוני. יוסי טוען שאלה שהעלילו את עלילות הדם השתמשו בטיעון זה. אם אכן השתמשו בטיעון הזה , הרי השתמשו בטיעון נכון. כלומר ניתן להשתמש בטיעון זה כדי לנסות לשכנע שהיהודים מאותה תקופה היו מסוגלים להרוג ילדי נוצרים עם דתם הייתה מצווה עליהם לעשות זאת. אבל כמובן כדי שממש יבוצע הפשע הזה, הדת באמת צריכה לצוות עליהם לעשות זאת, וכולנו יודעים שזה לא כך. עם זאת הטענה כשלעצמה, כטענת חיזוק היא טובה. אם נחזור לסיפור הילד בעזה. אני באמת חושב כמו שאמרתי שהילד נפגע מירי פלשתיני בגלל המצלמה ממול, והרצון ליצור סיפור. כך התרשמתי מהמראה בטלוויזיה. טענתי שעליה נסב הויכוח היא טענת חיזוק, ואני חושב שגם הבאת הסיפור על שליחת המחבלים המתאבדים שהיו נערים לא בהרבה מבוגרים מאותו ילד, כדי שילכו למות על מנת להרוג נשים וילדים אצלנו, אף היא טענת חיזוק טובה. הדוגמאות האלה מראות להערכתי שהם מסוגלים. אין בהם הוכחה נחרצת שאכן עשו. קשה לי להבין את ההזדעקות של דובי וגם של יוסי, כל פעם שאומרים משהו רע על הפלשתינים. לא רק שהם אויב. הם גם "לא נחמדים". הבאתי כאן לא מזמן את הסיפור על קולו של ערפאת שנקלט מעל גלי האתר מורה לזרוק יהודי נכה חסר ישע מסיפון אוניה לים. והחברה שלו עשו זאת מבלי להסס. ואת תמונות הלינץ' לא מזמן ראינו. בסך הכל אמרתי שאני חושד בהם שעשו עוד דבר "לא נחמד". מה ההזדעקות ? מה קרה ? ואשר לחידוש חילופי הדברים עם יוסי. אין לי שום בעיה עם זה, כי העיקר כאן אינו העלבון, אלא חוסר הטעם בהמשך חילופי דברים מסוג זה. אם תחזור לחילופי הדברים המקוריים תיווכח בעצמך כמה הדבר חסר טעם. אם יבטיח להימנע להבא ממתן ציונים הערכות וכינויים, ולהתרכז בנושא עצמו, אשמח לשוב ולענות לו. ואת מאמרו החדש עדיין לא קראתי אבל אקרא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רואה בעמדתך הגורסת הימנעות ממתן ציונים, הערכות וכינויים והתרכזות בנושא עצמו עמדה מכובדת, ודומני שזו גם הגישה המקובלת על מערכת האייל ורוב משתתפיו. בברכה, ג. שמעון |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מוכן לחזור בי מהביטוי "אתה בור" ולומר "הפגנת בורות". כי הפגנת בורות איננה הפגנת חוסר ידע - מי יודע הכל? - אלא *ההתעקשות* על הטעות. אני ציינתי את תתנ"ו - וזהו מקרה ידוע ביותר, בזמני לימדו אותו גם בבתי הספר ולא רק באוניברסיטאות - ואתה הגבת, מייד ובלי לברר "מה אתה מקשקש לי עם מיתוסים מהתנ"ך", מה שדי עצבן אותי (הוסף גם את העובדה שהעבודה הסמינריונית האחרונה שלי עסקה בנושא, ותבין את חוסר הסבלנות), ולכן הגבתי בצורה שחשבתי לנכון. בקצרה, זכותו המלאה של אדם לא לדעת "מה קרה בתתנ"ו"; אין לו זכות, אם הוא אינו יודע במה מדובר, לפטור את הנושא כבלתי רלוונטי לוויכוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. איני מסכים עם ההסברים הבלשניים בקשר למילה "בור", כולל התוספת "וההרחבה", אבל יהיה זה די טפשי להיכנס כרגע לוויכוח הזה. כך או כך, אני מקבל את הצעת הפיוס של ג שמעון, ומקווה ששנינו נצליח לשמור על כך. 2. ברצוני לנצל את הידע שלך ולשאול: האם עלילות הדם הראשונות באו סמוך ומייד אחרי פרשיית קידוש השם הזאת, והאם, באמת, המעלילים נצלו את הארוע הזה והשתמשו בפרוש בארגומנט: "מי שיכול להרוג את ילדיו יכול להרוג גם את ילדינו." ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עלילת הדם הראשונה מתרחשת בעת מסע הצלב השני. מסע הצלב השני עבר ללא פרעות או מעשי "קידוש השם", אבל הטענה היא שהוא הזכיר לאוכלוסיה את מסע הצלב הראשון ומה שקרה בו. הטקסטים הנוצריים עצמם אינם מעלים את הטיעון הלוגי "הם הורגים את ילדיהם ולכן יהרגו את ילדינו", אלא מעלים טענת רצח פולחני. ראוי לציין שכל עלילות הדם מגיעות מהשכבות העממיות, לא משכבות האליטה. כמעט תמיד מדובר בנזירים, לרוב מנדיטקנטים, המסיתים את ההמון נגד היהודים, בעוד שהבישוף המקומי מנסה באורח נואש להפסיק את הבלגאן. כשעלילות דם מגיעות לדיון ברמה מלכותית\קיסרית או אפיפיורית, הן תמיד נדחות כ"אמונה תפלה". זה לא כל כך שינה להמוני העם. מבחינתם היהודי הוא רוצח ילדים, וזהו. אגדות עממיות, בלדות, שירים - מעידים על אנטישמיות נפוצה מאד בשכבות העממיות של אירופה הנוצרית. העובדה שבמאה ה-12 הכנסיה מתחילה להדק את שליטתה באוכלוסיה על ידי הזרת אלמנטים "לא מתאימים" (מינים, יהודים, מצורעים, הומוסקסואלים, ועוד) לא מועילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבת "נזירים מנדיטקנטים". מה זה? אולי התכוונת "נזירים בנדיקטים" ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום נכתב בידיעות דבר מה מדאיג (סבר פלוצקר כתב זאת, אם אינני טועה) - הבחירות יהיה בפברואר. אם עד מרץ לא תספיק הממשלה החדשה להעביר את תקציב 2001, הכנסת (ואיתה ראש הממשלה, כמובן) תלך לבחירות חדשות. שוב. האין זה נפלא?! |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |