 |
|
 |
||
|
||||
 |
אב מליונר ביולוגי לא חייב לבזבז על בנו סכומים מעבר להאכלת בנו וסיפוק צרכיו המינימליים (החוק ידע להתערב כאשר הוא לא ינהג כך -> לחוק בכל זאת יש איזשהו מושג לגבי הדבר שלך אין נימוקים לגביו). לכפות על אב, שלא מעוניין בגידול הילד, לממן את מכונית הספורט שלו (ובגדים יוקרתיים), בעוד אנו לא יכולים לכפות את אותו הדבר על אב שכן מחליט לגדל את בנו - זה לא אחד מפלאי הטבע שאין לנו נימוקים הגיוניים לגביהם. מדובר בסה"כ בסתם החלטה *אנושית* שרירותית, משוללת כל נימוק הגיוני. אין לכך גם שום קשר לנימוק שהעלתה ברקת לגבי אי השיוויון שקיים בחברה. מה שארז הציע, לגבי סל מזונות קבוע, הוא לא רק הגיוני, הוא גם פשוט מאוד לישום. נתעלם לרגע מהסוגיה השניה (הפלה/לא הפלה ושות'). הבאת ילד לעולם -> עליך לקחת אחריות *כלכלית* מינימלית לשם סיפוק צרכי הילד בין אם אתה מעוניין לגדלו ובין אם לא. כמו שלא ניתן לדרוש ממך כספים מעבר לכך, כאשר אתה כן מגדל אותו, ממש לא הגיוני להכריח אותך על פי חוק לשלם סכומים גבוהים מעבר לסביר, כאשר אתה לא מגדל אותו. אין שום בעיה (למרות שגילית לא הסכימה בדיון ההוא) לקבוע את סל הצרכים המינימלי של ילד (ניתן אפילו לעלות קצת מעבר למינימום). אין שום בעייה לנקוב במספר מוסכם שניתן לקבוע אותו בחוק. מותרות לילד, כמו בגדים יוקרתיים, צריכים להיות כבר בתחום החלטתו של המממן, בין אם הוא מגדל את ילדו ובין אם לאו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח שאנחנו ממש חלוקים. לא טענתי שאב מליונר חייב לגדל את ילדו הלא-רצוי ברמת חיים של מליונר. אני אומר משהו אחר: אפשר לגדל ילד כך שלא ירעב ללחם ולא יהיה לו קר בחורף, ואפשר גם לגדל ילד שהולך לחוגי העשרה ומקבל שעורים פרטיים אם יש בהם צורך וגם זוכה לטיפול של רופא מומחה מדי פעם, ואפילו, רחמנא ליצלן, רואה מסעדה מבפנים כמה פעמים בשנה. אני לא מבין למה ההחלטה איזו משתי האפשרויות האלה תיושם לילד ספציפי צריכה להיות מנותקת מהשאלה כמה עשיר אביו. נכון, כשהילד חי עם האב אין השלטונות מתערבים, ובצדק, בשאלת אופן גידולו (מעבר למקרים קיצוניים שאינם מענייננו כאן), אבל כשההחלטה מושלכת לפתחם אין להם ברירה אלא לנקוט עמדה, והעמדה הננקטת סבירה בעיני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מקרים בהם בית המשפט יכול... סליחה, צריך להיות מחויב להגיד - בית המשפט לא יכול לנקוט עמדה בעניין זה. לא הכל שפיט או צריך להיות כזה. זוהי דוגמא מצוינת למשהו שלא צריך להיות שפיט. בטח שיש להם ברירה. הם יכולים לא לנקוט עמדה לגבי השאלה - כמה פעמים בשנה האם צריכה לקחת את הילד למסעדה ולדיסני לנד. שיגידו לגברת תובעת יפה ובנימוס שהם יכולים לכפות על אב לשלם על המזון ולימודי בית הספר של בנה (ועוד מספר דברים חיוניים אחרים), אבל את כל ההחלטות על המיצובישי שצריך לקנות לו בגיל 17, על בגדי היוקרה, על רופאים פרטיים (כשלילד אין בעיה רפואית מיוחדת כמובן) ואף על חוגי העשרה, הם חייבים להשאיר ברשות הפרט. העמדה הננקטת היא בלתי סבירה בעליל. לדעתי, בית המשפט חורג מהסמכות שצריכה להיות לו במדינה ליברלית. אל למדינה להתערב בשיקולים של "כמה כסף אני מעוניין להוציא על ילדי" בין אם אני מגדל אותם ובין אם לאו (מעבר לדרישה מינימלית לאחריות כלכלית שיש לדרוש מ*כל* הורה). אינני מבין למה אדם עשיר צריך להיות מחויב עפ"י חוק לעלות את רמת חייהם של ילדיו הביולוגיים בהם הוא לא מעוניין ושאין לו כל נגיעה בגידולם מתוך בחירה או שלא מתוך בחירה (עדיין לא שמעתי נימוק מעבר לתחושות בטן או מעבר ל-זה נראה לי סביר שלבן *ביולוגי* של עשיר יהיה יותר כסף). האם אתה מסכים שכאשר עונים - זה נראה לי סביר שלבן ביולוגי של עשיר יהיה יותר כסף, לשאלה - למה יש לחייב על פי חוק שבן ביולוגי של עשיר יקבל מאביו יותר כסף, אז בעצם כותבים *משהו*, אבל בעצם בכלל לא עונים על השאלה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אמרתי מלכתחילה שאין לי תשובה טובה לשאלה. לך יש תשובה טובה לשאלה למה בן של מליונר לא יוכל להיבדק אצל רופא מומחה אם יש בכך צורך? אני חוזר בערך למה שאמרתי קודם: "תנאים נאותים" לגידול הילד הם לא משהו אובייקטיבי. על תנאי מינימום ניתן(נניח) להסכים, אבל השאלה אם מוצדק להסתפק רק בהם היא שאלה של הרגשה. מעבר לזה, נדמה לי שאין לי מה לחדש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגדר ''יש בכך צורך''. הרבה דברים, שהם סוביקטיביים לא פחות, מצאו דרך במסגרת הדיון הדמוקרטי אל ספר החוקים באופן ברור ומוגדר. לא מדובר בשאלה בלתי ניתנת לפיתרון. פשרה ומציאת דרך האמצע היא בגדר האפשר, ביחוד בשל הסיבה שבסופו של דבר מדובר על דיון כמותי (כמה כסף) ולא איכותי (איך בדיוק יבוזבז הכסף) שהוא הרבה יותר פשוט להכרעה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יכול להגדיר ''יש בכך צורך''. למען האמת אני לא יכול להגדיר ''יש'', לא ''בכך'' ולא ''צורך''. אפילו ''לא'' אני לא מסוגל להגדיר. אם נרד מעניין ההגדרות למשהו קצת פחות פורמלי, אני חושב שמציאת דרך האמצע היא בדיוק מה שקורה היום בפועל, כלומר האב המליונר אינו נדרש לממן לבנו מכונית ספורט, אבל כן נדרש להעניק לו רמת חיים גבוהה יותר מהמינימום ההכרחי להמשך קיומו. ברשותך, אני לא מרגיש שאני מחדש הרבה בהודעות האחרונות שלי, כך שאניח לך את הסיכום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה בן של מובטל לא יוכל להיבדק אצל רופא מומחה אם יש בכך צורך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא הבור הנכון. שכ''ג יגיד לך (כנראה) שזה בגלל שלאבא שלו אין כסף, מה שלא נכון לגבי האב שיש לו כסף. אני חושב שהמשקל (לשם מציאת הבור - אם הוא בכלל קיים) צריך להיות על המובן של ''יש בכך צורך''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תשכח את הידיעה שמתחתיה מתקיים הדיון הזה, היא דוגמא לאיך יכולות הרשויות להשתמט ולא לנקוט עמדה, ואפילו זו הושלכה לפתחם. לא צריך להיות תומך ברע"ש כדי לראות שדיני המשפחה פה הם לא הוגנים. אתה גם יוצא מתוך ההנחה שלקבל קצת שיעורים פרטיים ולראות, רחמנא ליצלן, איזו מסעדה מבפנים, זה יותר טוב עבור הילד מסיפוק הצרכים הכי בסיסיים שלו. אני נוטה להסכים, אבל, זה עניין ל*דעה*. אפשר גם לגרוס שחיים הדורשים ממך להתאמץ בשביל מה שאתה רוצה יוצרים אופי. זה למשל רעיון מוביל בספר "חולית". גם עם זה אני נוטה להסכים. יש סיפור אגדה על אברהם, אשר לו הבנים יצחק וישמעאל. את יצחק האכילה שרה במזונות עשירים, פירות, ודברי מתיקה, בעוד הגר השפחה הזינה את ישמעאל בלחם ושמן זית. יום אחד, התקוטטו הילדים וישמעאל גבר על יצחק. באה שרה רגוזה אל אברהם והתיזה "איך זה שבני שזוכה למזון הכי טוב, מובס בידי בנה המוזנח של השפחה", ענה לה אברהם "דבש ומעדנים טובים ללחיים ורודות, ואילו לחם ושמן זית טובים לגוף חסון". |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |