 |
|
 |
||
|
||||
 |
לפחות עניתי על עניין הניתוחים האלקטיביים - בהחלט מקפידים, כאשר מדובר בניתוח שבו הסיכוי לצרוך מנות דם הוא גבוה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אהלן טלי! הטיעון העקרי של אלו שממאנים לחתום על הסכמה לתרומת איברים היא שהרופאים המטפלים בהם ירימו ידיים מהצלתם מהר מדי. מה את חושבת על זה? ועוד, בעניין דם, למדתי שניתן ע"י טיפול אנזימתי פשוט להפוך סוגי דם A,B ו-AB לסוג דם O (ע"י גליקוזידאזות). לדעתי זה שוס! לא נראה לך משונה שיש דרך כ"כ פשוטה לייצר את סוג הדם המבוקש ביותר, ועדיין יש לעיתים מחסור במנות דם. (וכן, אני מבין את הסכנה במתן דם מהסוג הלא נכון לחולה, אבל אפשר לעשות ביקורת מחמירה על התוצרת) אחרון חביב, חוץ מסוגי הדם ABO יש גם הסוג הנדיר "בומביי" שהוא רצסיבי ל-O. מכירה עוד כאלו מקרים נדירים? שמעתי משהו על סוג-T וסוג-F אבל אני לא בטוח שזה מבוסס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לטענה הראשונה אין לדעתי שחר. קצירת איברים לתרומה נעשית לאחר וידוא של מוות מוחי. אלה אגדות אורבניות שנולדו בתחילת עידן תרומת האיברים. אני מצטערת, אבל איני יודעת בנוגע לגליקוזידאזות שיכולות להמיר בין סוגי דם. כמו כן איני מכירה מספיק סוגי דם נדירים. עם זאת, לפני ניתוח בודקים דם לא רק לסוג אלא גם להצלבה, זאת אומרת מערבבים בפועל דם מן המנה המסויימת עם דם של החולה ומוודאים שאין הגבה. זה אמור לפתור בעיות של סוגי דם נדירים. לחולים דחופים נותנים דם O, אבל אז אסור לתת לחולים הללו דם מסוג הדם המקורי שלהם עד לתום ההשפעה של מנות הדם O. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יש דם O במערכת הדם ותוסיף דם אחר, תקבל מצב הדומה למצב בו נתת דם מסוג A B או AB לחולה בעל סוג דם O. (אני מוסיפה הסבר שאתה מן הסתם מכיר היטב). בעיקרון סוג הדם ABO מבוסס על נוכחות או העדר של שני סוגי אנטיגנים שנמצאים על פני הגדוריות האדומות - A ו- B. בעלי אנטיגן A על פני הכדוריות האדומות הם בעלי סוג דם A, בעלי אנטיגן B - הם בעלי סוג דם B. אלה שיש להם גם אנטיגן A וגם אנטיגן B הם בעלי סוג דם AB. אלה שהם חסרי שניהם הם בעלי סוג דם O. הגן שקובע את סוג הדם נקרא I והוא אחראי על קידוד האנטיגנים על פני השטח של הכדוריות. הוא בעל שלושה אללים IA, IB, ו- IO. שני הראשונים אחראים על ייצור חלבונים על פני שטח הכדורית האדומה, ואילו האחרון לא מייצר שום חלבון. להוציא את סוג דם AB, נוגדנים (אנטיבודים) מצויים בפלזמה נגד האנטיגנים ש*אינם* נמצאים על פני הכדורית האדומה באותו הפרט. לפיכך, לאנשים עם סוג דם A יש נוגדנים מסוג אנטי-B, לאנשים עם סוג דם B יש נוגדנים אנטי-A, ולאנשים בעלי סוג דם O יש הן נוגדני אנטי-A והן נוגדני אנטי-B. לאנשים בעלי סוג דם AB אין נוגדנים משום סוג. יש לציין שהנוגדנים הללו קיימים ללא כל חשיפה לסוג הדם הלא מתאים. כאשר חולה עם נוגדנים אנטי-A יקבל דם מסוג דם A, התאים (שהתקבלו זה עתה) יותקפו ויעברו אגלוטינציה, כלומר ייעטפו בנוגדנים שיתגבשו גושים גושים, שיוכלו לסתום כלי דם קטנים ולמנוע אספקת דם מאיברים שניזונים על ידי כלי דם אלה. בנוסף הנוגדנים שנדבקו לתאים מעודדים תקיפה של כדוריות לבנות מסוג מקרופגים, מפעילים תגובה חלבונית של מערכת "המשלים" והתגובות הללו גורמות להרס של הכדוריות האדומות ושחרור המוגלובין ומרכיבים תאיים אחרים לתוך הפלזמה. המוגלובין חופשי יכול לגרום נזק לכליות עד כדי אי ספיקת כליות. תגובה קשה למתן סוג דם לא תואם יכולה להוביל למוות. כדי למנוע את התגובות הללו (כאמור) נותנים לחולה את סוג הדם המתאים. אם זה בלתי אפשרי, נותנים סוג דם O, וזאת כדי למנוע תקיפה של אנטיגנים מהפלזמה של החולה (המקבל) לכדוריות האדומות של התורם. כאשר מדובר בכמויות דם סבירות, אין מספיק השפעה של הפלזמה שבדם הנתרם על הכדוריות של המקבל, בגלל שהיא נמהלת בכמות הדם הגדולה יותר של המקבל. למשל, אם סוג דם O ניתן לחולה עם סוג דם A, האנטי-A המצוי בפלזמה של הדם הנתרם לא תגיע לריכוזים גבוהים מספיק כדי להשפיע על הכדוריות האדומות (A) של המקבל. אבל, אם חולה קיבל מנות דם רבות מסוג O, אי אפשר להתעלם יותר מהשפעת הנוגדנים המצויים בפלזמה O שקיבל, ואז אם תיתן לו מנת דם מסוג A, B או AB, הפלזמה שנתרמה תתקוף את הדם החדש שניתן. ותקבל למעשה את אותה תגובה לא רצויה. לכן, אם חולה הגיע במצב חירום וקיבל מספר מנות דם O, לא נותנים לו סוג דם אחר עד שעובר מספיק זמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע מוזר מה שאת אומרת. לפי זה, אדם עם דם מסוג A שקיבל מספר גדול של מנות דם מסוג O יסבול מתקיפה של תאי הדם שלו מצד הנוגדנים שנתרמו לו. אם יש מספיק פלזמה שמכילה נוגדני אנטי-A כדי לגרום נזק לדם מסוג A שיתרם לו בהמשך, אז ודאי שיש מספיק פלזמה עם נוגדני אנטי-A כדי לגרום נזק לדם המקורי של הנתרם, וכן לדם שיווצר בגופו בהמשך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בהחלט יכול לקרות. לכן לא ממהרים לתת מנות דם O ומעדיפים לתת דם מתאים על פי סוג והצלבה (זאת אומרת שנבדק בפועל שאין אי התאמה). במקרי חירום לוקחים סיכון. ובהמשך, כשכבר לא מדובר במצב חירום, מעדיפים לא לקחת סיכון נוסף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם מישהו מכיר "הסבר אבולוציוני" לעניין הזה של סוגי דם, ובפרט להמצאותם של נוגדנים לסוגים ה"זרים" גם אצל מי שלא נחשף אליהם מעולם? אני לא רואה מה היתרונות של הסידור הזה, ולעומת זאת הוא מוסיף לסיכונים בלידה (אא"ט). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקישורית: http://aig.gospelcom.net/docs/490.asp וההתנצלות: לא קראתי מה כתוב שם, אבל נראה לי שזה מתייחס לשאלה שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתייחס, כן. עונה? לא במיוחד. תודה רבה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התרשמתי ממה שכתוב שם משתי סיבות: 1) השאלה היתה מה הטעם בהתפתחות הנוגדנים ולא מה טעם בהתפתחות סוגי הדם השונים. אלה שתי שאלות שונות. גם אם נמצא סיבה להתפתחות חלבוני A או B על פני הכדוריות, זה לא יסביר למה בעל דם מסוג אחד מפתח נוגדנים כנגד הסוג השני. 2) הסברים מהסוג של - יש קורלציה בין סוג דם לבין תחלואה מסויימת רחוקים מלספק. הרבה פעמים מדובר בקשר נסיבתי ולא קשר סיבתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התפתחות הנוגדנים הללו לא ברורה. התינוק נולד בלעדיהם אבל מפתח אותם תוך כמה שבועות, וזאת בלי להיחשף לדם מסוג לא תואם. ישנה סברה שהדבר קשור בחיידקים כמו E.Coli. אבל אני לא חושבת שההסבר הזה מספק. אני אנסה למצוא אם יש הסברים נוספים. הסיכונים בלידה - אתה מתייחס ככל הנראה לסוג דם Rh ולא לחלוקה ל- ABO. כאשר אם מסוג Rh שלילי יולדת תינוק עם Rh חיובי, קיים סיכון לעובר, במיוחד אם האם נחשפה בעבר לדם מסוג Rh חיובי (למשל לידה שניה של ילד Rh חיובי), ואז פיתחה כבר נוגדנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין, לא ידעתי שמנות דם O לבעל סוג דם אחר עשויות להיות מסוכנות. מה עושה המוגלובין חופשי לכליות? וגם תיקון קל, האנטיגנים שהמוצגים על פני כדוריות הדם הם סוכרים ולא חלבונים. גם סוג הדם O מציג סוכר על פני הכדורית, אלא שסוכר זה מופיג גם בסוגי A,B ו-AB ולכן נחשב "אינרטי". סוג הדם הנדיר שהזכרתי, סוג "בומביי", לא מציג אפילו את הסוכר של דם O, ולכן הוא רציסיבי ביחס אליו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המוגלובין חופשי יכול לחסום את הטובולים של הכליות, עד אי ספיקת כליות חריפה. בנוגע לתיקון, תודה! האם מדובר בגליקופרוטאין? יש לך אולי מקור? ואתר נחמד, שמסביר את הכל בפשטות, ואפילו מזכיר את בומביי (אם כי מן הסתם לא יחדש לך הרבה): |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי סטרייאר (ספר ביוכימיה) הסוכרים מתחברים לגליקופרוטאינים וגליקוליפידים על ממברנת כדורית הדם האדומה. קבוצת הסוכר של O היא הבסיס ואליה מתווספים N-אצטילגלקטוזאמין בסוג דם A וגלקטוז ב-B. אין את זה באתר שלהם, אבל זה בעמ' 305 במהדורה החמישית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקור עוד לא מצאתי, אבל: (להתעלם מהנק' והיודים) דם O: GalNac-Gal-Fuc--גליקו(חלבון\ליפיד) דם A: GalNac-Gal-Fuc--גליקו(חלבון\ליפיד) י..... | י. GalNac דם B: GalNac-Gal-Fuc--גליקו(חלבון\ליפיד) י..... | י. GlcNac דם בומביי: GalNac-Gal--גליקו(חלבון\ליפיד) (ולא כמו שצויין בלינק שנתת, עוד גנוטיפ הנותן את פנוטיפ O) מורה נבוכים: Gal-Galactos ובעניין אחר, אם כי רפואי,Fuc-Fucose GalNac = N-acetylgalactosamine GlcNac = N-acetylglucosamine מה ידוע לך על הסיכונים ותופעות הלוואי בלקיחת הורמונים נשיים (ע"י נשים), וביחוד - אסטרוגן ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על התרשימים וההסבר. בנוגע לעניין האחר, אתה מתכוון לטיפול הורמונלי חלופי לאחר גיל הבלות? גלולות למניעת הריון? אחר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיקר טיפול הורמונלי לגיל הבלות, אבל אני מוכן לשמוע כל מה שאתה מוכנה לספר על הורמונים נשיים (אווו, נשמע כמעט מגונה..) ואה כן, התכוונתי לפרוגסטרון, לא אסטרוגן. כמו כן, יש לך מושג מה זה estradiol valerate ו-norgestrel? (שניהם מרכיבים פעילים של גלוללת הורמונים) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |