בתשובה לאסף, 14/02/03 16:03
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה דעתך על החוק-לפיקוח-על-סחר-חופשי-בזמן-עבודה, המכונה חוק שכר מינימום? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כל כלכלן יגיד לך שזה מגדיל את האבטלה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיגיד. שעור האבטלה הוא לא המדד היחיד לאיכות החיים במדינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים, אבל רק כדי להיות מליץ יושר לשטן: שכר מינימום זה כמו לומר "הכל או לא כלום", או "בואו נקיים חלק מהעובדים בכבוד על חשבון אחרים שיגיעו לפת לחם". התערבותה של יד מאד לא נעלמה במשק שלא רוצה בה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, יש כאן מקום להתלבט. הנקודה המרכזית שלי היא שההתלבטות הזו לגיטימית, ואי אפשר ליישם אקסיומות-פלא ("זכות טבעית" לעבוד בכל שכר, "חופש לבחור" בעבודה בתנאים משפילים, ובמיוחד "זכותו של אדם לעשות כל העולה על דעתו" מתגובה 129341) כדי לקבוע שהשיטה הנוכחית אינה לגיטימית. ולעניין עצמו, גם לאותם "אחרים" (שלא מצאו עבודה) אסור לנו לתת שיגיעו לידי פת לחם, ולשם כך יש ביטוח לאומי. שכר מינימום (ברמה סבירה) מייצב את החלק הנמוך של סולם השכר (החלקים האחרים מושפעים יותר מהשוואה למדינות אחרות). הרמה הנוכחית של שכר המינימום אינה תורה למשה מסיני; היא תלויה ברמת אבטלה שאפשר לסבול וביכולת המשק לקיים מדיניות רווחה ברמה סבירה. אם המצב יורע, יתכן מאד שיהיה צורך להוריד את שכר המינימום. אני לא רואה שום סיבה עקרונית לבטל אותו. חוק שכר מינימום הוא יד לחלוטין-לא-נעלמה. מי קובע ש"המשק" לא רוצה בה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתנגד לו. הייתי מעדיף סחר חופשי לחלוטין בלי הגבלות, כי אני חושב שעיקרון היחסים החופשיים בין בני-האדם הוא עיקרון מוסרי בסיסי. אבל גם אם אתה לא מקבל את העיקרון הזה, וחושב שקיום חברה, שזכותה לפקח על יחסים בין בני-אדם הוא הבסיס לקיומך(קיומנו) בעולם, וקודם לקיומו של כל אדם באופן עצמאי, לא היה מעניין אותך לראות באיזושהי מדינה, בתור ניסוי בלבד, מצב שבו אין חוק שכר מינימום ואין רגולציה ממשלתית ולראות איך זה עובד? [ואם התגובה שלך באה להראות שהטענה שלי לוקה באבסורד בגלל שהיא מבטלת את חוק שכר מינימום, אז זה בסך-הכל חוק שהומצא ע"י בני-אדם ויכול להיות מבוטל ע"י בני-אדם, וכמו כל חוק אחר, הוא לא בגדר אקסיומה בדיון] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע אם שמעת, אבל אאל''ט נדמה לי שיש כבר כמה מדינות שעושות את הניסוי הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אודה לך אם תוכל לספק את השמות של אותן מדינות. ואם תוכל גם לדווח באיזו צורה הן מיישמות את הניסוי, כדי שנוכל לראות אם יש בינינו הבנה של העקרונות הבסיסיים שאני מדבר עליהם, זה יעזור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תצטרך לפרט קצת יותר כדי שאוכל להגיב. אם התכוונת לדיקטטורות, אז רעיון הדיקטטורה ורעיון הסחר החופשי לא ממש הולכים ביחד. (אני בספק אם לזה המקורי התכוון, אבל נראה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא כן לזה התכוונתי. דיברת על מדינה שבה אין חוק שכר מינימום, ושוב אאל''ט נדמה לי שכלכלת העולם המערבי מבוססת בדיוק על מדינות כגון אלה. אני אמנם לא ממש בקיא בחוקים הסוציאלים במדינה כמו סין, או במדינות אחרות במזרח אסיה וב''עולם השלישי'', אבל גם אם קיימים שם כאלה, הם ככל הנראה מאוד-מאוד ''ליברליים''. (עכשיו אני רואה שאתה מתכוון למדינות שגם אין בהן חוק שכר מינמום והן גם לא דיקטטורות, אין לי כח לבדוק, אבל אני לא חושב שהתנאי הזה הופיע בהודעה אליה הגבתי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי. מה זה "עיקרון היחסים החופשיים בין בני-האדם"? ולמה אני צריך לחשוב שקיומו של כל אדם באופן עצמאי קודם לקיום החברה כדי לקבל אותו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה דעתך לגבי ההצעות הבאות: 1. להתיר מכירת כבד ולב (אתה נמצא בחובות? לא חבל להתאבד? מכור לנו את לבך ולפחות בני משפחתך יחיו ברווחה). 2. להתיר קרבות גלדיאטורים (הרעיון דומה ל-1). כמובן, גם כאן מדובר ב"חוקים שהומצאו על ידי בני אדם". בכל זאת, ענה על השאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובהקשר זה, תרשו לי להמליץ על הספר ''אלמוות בע''מ'' של רוברט שקלי | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בעד 2 ההצעות. אם מישהו בכל-מקרה רוצה להתאבד, לא היית מעדיף שגופו יילך למטרות טובות? ואם אנשים מספיק מטומטמים כדי לרצות להילחם, למה שאני אנסה לעצור אותם(יכולות להיות הגבלות גיל בעניין הזה). אבל אני מקווה שאתה מבין שהניסיון הזה שלך להראות את השגיאה במה שכתבתי באמצעות הקצנה הוא פספוס של העניין. העניין הוא, ש*אסור* להתערב בפעולות חופשיות בין שני בני-אדם, ולא ש*מותר* לעשות דבר כזה או אחר, כמו בדוגמאות שהבאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי זה, אל לנו גם לעצור בעד חולי נפש לפגוע בעצמם? ואנשים בדכאון? וסתם אנשים עצובים? וסתם באנשים פוחזים? אם היית רואה אדם הולך לעשות משגה חסר תקנה, לא היית מנסה לעזור לו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הייתי רואה אדם הולך לעשות מעשה שהוא לדעתי משגה חסר-תקנה, כנראה הייתי *מנסה* לעזור לו, ע"י שכנוע. אבל אם הוא לא משתכנע, אלה עדיין חייו. אני אחזור ואומר: *העיקרון* הוא שחשוב, ולא כל מקרה פרטי שאפשר למצוא שיישום העיקרון בו נשמע לא-נעים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אחדד את תשובתי שפותחת את התגובה, למרות שהקורא הנבון כבר היה אמור להבין לבד: אני *נגד איסור* ההצעות, ולאו דווקא בעדם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא תמיד היה שכר מינימום, לפחות בחלק מהמדינות. התוצאה הייתה שכר רעב - כזה שמספיק כדי להחזיק את הפועלים בחיים, ולא הרבה יותר מזה. מכיוון שלא הייתה באותו הזמן הבטחת הכנסה מצד המדינה, המשמעות הייתה שהברירה לעובדים בלתי מיומנים היא בין שכר רעב למוות מרעב. שכר מינימום הוא מחוייב המציאות. אי אפשר בלעדיו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |