בתשובה לדובי קננגיסר, 12/02/03 21:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
האם אחת מהוצאות הספרים כבר הודיעה לך על הסכמתה להוציא את הספר לאור? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בינתיים יש לי הצלחה של 100% בקרב הוצאות הספרים אליהן שלחתי עותק מהספר (0). אני לא לחוץ על העסק, יש זמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שאני רוצה לרפות את ידיך, אבל אתה פשוט נשמע קצת כמי שעוסק בחלוקת עורו של הדוב (האם זה יהיה ראוי שביקורת על הספר שלך תפורסם ב"אייל"1), עוד לפני שזה ניצוד. מה זה תחרות הרשון של האוניברסיטה העברית? 1 לדעתי ברמה העקרונית לא, אבל ברמה המעשית/פרקטית זה לא היה מפריע לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן. אבל זה רק בגלל שאני מתלהב. אם אני אחכה עד שכל הוצאות הספרים יגידו לי לא, אני כבר לא אוכל להתלהב, ויש לי כל כך מעט הזדמנויות להתלהב, אז למה לא עכשיו? לא יודע מה זה התחרות הזאת. תחרות, של הוג'י, אפשר לשלוח אליה נובלות, קבצי סיפורים או קבצי מסות - של 36 עמודים לפחות (2 גליונות דפוס), או קובץ שירים של 12 שירים לפחות. לדעתי זה לא הוגן, כי 12 שירים יכולים להסתכם גם ב-36 שורות, אבל מי אני שאתווכח. השופטים הם מהחוג לספרות (שזה עוד דבר שמבשר רעות לסיכויי ההצלחה שלי), והשווי הכולל של הפרסים הוא משהו כמו 6000 דולר, אם אני זוכר נכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי יש בעיה עקרונית אם דובי *לא* יפרסם את הביקורת. עיתונאים שמנסים להיות "צדיקים יותר מהאפיפיור" ולהזכיר את המילים "גילוי נאות" בכל כתבה, תמיד מעוררים אצלי חשד שהם מכסים על השחיתויות האמיתיות. כמו כן, זה הדגמה של חוסר הבחנה בין שחיתות אמיתית לבין סתם להיות בן-אדם, והבחנה בין עיקר לטפל היא אחת התכונות החשובות ביותר לעיתונאי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראת פעם את "ידיעות אחרונות"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו. אלה שכותבים "גילוי נאות" הם הכי מושחתים. ברור. לא הבנתי את הפיסקה האחרונה, מה הדגמה של חוסר הבחנה בין שחיתות אמיתית לבין סתם להיות בן-אדם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאתה מתחזק בהתנדבות כלי תקשורת בחינם ואתה דואג שיפרסמו בו ביקורת על ספר שכתבת זה נקרא להיות אנושי. אם אתה מחפש דוגמאות לשחיתות אמיתית בעיתון, אז תקרא את הראיון עם עורך מוסף סופשבוע לשעבר אוריה שביט, היום ב"העיר". ----------- ברצינות, אני באמת חושב שאחת הבעיות הקשות של העיתונות בארץ היא חוסר הבחנה בין עיקר לטפל, במיוחד בתחום הזה של "שחיתויות", כאשר הרבה פעמים מכל שטות עושים סקופ וכתבת שער. אחת התוצאות של זה היא שהציבור בטוח שכל הפוליטיקאים מושחתים, ולכן לא מתרגש גם כאשר חושפים בפניו שחיתות אמיתית. הראיון עם אוריה שביט ב"העיר" היום הוא דווקא היוצא מן הכלל. בדרך כלל "העיר" מתמחה בכתבות שער על שטויות קטנוניות. שתי דוגמאות שקופצות לזיכרון: 1) העיר עשה כתבת שער על כך שישראל אהרוני מפיץ שמועה שקיבל צל"ש למרות שזה לא נכון. 2) העיר עשה כתבת שער על כך שאשתו של חולדאי עבדה כאחראית משמרת באפרופו במשכורת של 4000 ש"ח בחודש, כאשר לאחד השותפים בסניף יש ענינים עם הערייה. גם על הנושא של קשרים בין מבקרי ספרים והסופרים עצמם העיר עשה סדרה של 3 כתבות, כאשר הרוב שם היה שטויות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא הייתי שמח לקרוא את הראיון עם אוריה שביט ב"העיר", אבל לצערי אין לי גישה אל המקומון הזה. אפשר תמצות או סריקה או משהו? לעניינו, וברמה העקרונית בלבד, כשאתה העורך הראשי של "כתב-עת" כלשהו, אין זה מין הראוי שבאותו "כתב-עת" תתפרסם ביקורת על יצירה מפרי עטך. למה? כי כמו שדובי בעצמו ציין (באופן חלקי) בהודעתו, כל ביקורת חיובית על הספר תעלה מייד שאלות (שברמה העקרונית הן לגיטמיות ואף מתבקשות), הן בדבר האינטרס של כותב הביקורת, לכתוב אותה, והן בדבר האינטרס של העורך, לפרסם אותה. אפשר כמובן להגיד שאנחנו מכירים את דובי וסומכים עליו שגם אם הביקורת הייתה שלילית קטלנית הוא עדיין היה מפרסם אותה, אבל אז אנחנו חורגים מן הרמה העקרונית שבה אני עוסק כרגע. לגביי כל יתר הדברים שאתה כותב (הן בהודעה הזאת והן בהודעה הקודמת) אני חייב לציין ש(לכל הפחות) אני לא ממש מצליח להבין את הקשרם לנושא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוריה שביט טוען שם למשל ש: 1. עופר נמרודי התערב בתחקיר על נוני מוזס, ו"היטה אותה לכיוונים ששיקולים מקצועיים טהורים לא אמורים להוליך אליהם". 2. הונחתה עליו הוראה לעשות כתבה על ארגון בשם ציונות 2000, מאחר ויש איזושהי בעיה בצמרת העיתון, והאיש שעומד בראש הארגון הזה, ששמו רוני דואק, יכול לעזור לפתור את הבעיה. 3. אמרו לו להוריד מראיון עם התובעת הצבאית הראשית שאלה על אפשרות של הורדה בדרגה ליצחק מרדכי, מאחר ויש לעופר נמרודי סיפור דומה עם אפשרות של הורדה בדרגה. 4. דנקנר כינס כמה עורכים ואמר שצריך לכתוב בעיתון יותר על ספרים של ספריית מעריב. כמובן זה רק טענותיו של שביט. דנקנר ונמרודי כמובן מכחישים את הכל חוץ ממס' 4 (כאשר דנקנר אומר שהיה קיפוח של ספריית מעריב והוא רק רצה לתקן אותו. דנקנר אומר שהוא לא רואה בכך כל חטא). ----------- לגבי כל שאר הדברים שאמרתי, אם אתה לא מבין אז תתעלם. ניסיתי להבהיר שבעיניי יש חשיבות עקרונית ללקיחת דברים בפרופורציות ולאי היצמדות לעקרונות בצורה עיוורת. אבל, כנראה שלא הצלחתי להבהיר, אז זה באמת לא משנה.. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |