בתשובה לברקת, 12/02/03 15:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
למשל, האם אנשים באמת יכולים לחיות באוטופיה קומונרית (התשובה, לפחות לפי מקרה הקיבוצים: לא, כי הדור הבא לא אידיאולוגי), לפחות למשך זמן קצר. או, למשל, אם היו חוזרים על הניסוי הקבוצתי של ד"ר זימברדו כמה וכמה פעמים, בהקשרים שונים, תוך הסקת מסקנות, ומניעת מעורבות ריגשית של מארגניו, ניתן היה לתת צידוק נוסף, למשל, לטענות הסרבנים לגבי ההשפעות ההרסניות של המערכת הכיבושית, ללא קשר לזהות הפרטים, או, לחילופין, להפריך את טענותיהם, במקום שיהיה מדובר בדיון "מוסרי." יש בעיות רבות, שניתן היה לדון עליהן באופן הרבה יותר אינטליגנטי, אם היו סדרות רבות של ניסויים כאלה, תוצאותיהן ומסקנותיהן, נגישות למדיינים, במקום שיצטרכו להעלות ספקולציות, או לטבל באנקדוטות. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שוב, האם כל גופי הידע האלה שווים מספר גדול של אנשים חבולים ופצועים? ההצדקה שניתנת לניסויים בבעלי חיים מבוססת לא רק על העובדה שמדובר בבעלי חיים, אלא על כך שמדובר בניסויים שיקדמו את הטיפול הרפואי בבני אדם, ולכן הכאב והסבל של בעלי החיים "שווים את זה". במקרה זה, מדובר בבני אדם שסובלים קשה מהניסוי. איך תכמת את מידת החשיבות של הניסויים הללו מול כמות הסבל והכאב שנגרמים בהם? והאם בשביל ניסוי אידיאולוגי שנושאו סרבנות כיבוש שווה לך לפגוע במספר ידוע של אנשים? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |