בתשובה לגיא, 12/02/03 14:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מר שוטר. אני מחליט להתעמר בך, מר גיא, כי הסתכלת לא יפה על אשתי. אני מאשים אותך באיזה דבר מה שלא עשית. תחת המערכת המשפטית הנוכחית, אני אצטרך לבוא עם הוכחות ומסמכים, ולהציג למדינה עובדות, ואז המדינה תצטרך להוכיח שאתה אשם. יש סבירות גבוהה שתצא זכאי, שכן לא עשית את הדבר הזה, ויקשה על המדינה להוכיח שאכן עשית זאת. אבל, אם נהפוך את היוצרות, לפתע תצטרך אתה להוכיח את זכאותך - האם אתה סומך על עצמך שתמיד תמצא אליבי, תמיד יהיו עדים לטובתך, תמיד תוכל להוכיח, מעל כל ספק סביר, שלא עשית כל דבר שהוא שאינו חוקי? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא מדובר על שינוי כולל ב''חף עד שהוכח אחרת''. רק במקרים מסויימים, כמו נהיגה בשכרות, ותביעות אבהות. בשני אלה הסירוב לעבור בדיקה הוא מוזר-עד-חשוד, היות שהבדיקה קלה, ולא פולשנית. ברור שאין כוונה להאשים אדם ברצח, ושהוא יצטרך להוכיח שהוא לא רצח... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה דעתך לגבי חקירת נשים שטוענות שנאנסו? האם מותר לשאול על עברן המיני או "האם נהנית מהאקט"? אני חותר לנקודה ש"הבדיקה קלה, ולא פולשנית" זו לעתים שאלה של השקפה והנחות מוקדמות לגבי הנשוא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עבר מיני או הנאה או ההפך מהאקט (אגב, צריך להיות חולה בשביל לשאול דבר כזה) לא רלוונטי לשאלה האם היה אונס או לא. גם זונה עלולה להיאנס. בדיקת דנא קשורה באופן הכי ישיר לבירור שאלת האבהות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עבר מיני והנאה מהאקט, בעיני חלק מהציבור, רלוונטיים לשאלה ''האם היה אונס או מין בהסכמה''. סליחה שלא הייתי מספיק ברור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא נרד משאלת ההנאה, כי ממילא אי אפשר להוכיח אותה לכאן או לכאן. (אלא אם תקבל את דברי המתלוננת; אבל נקודת המוצא שלך היא כנראה שהיא משקרת, עד שיוכח אחרת...); עבר מיני... טוב, אולי נחפזתי מדי כאן. עבר מיני יכול אולי, במקרים שבהם אין מספיק ראיות שאכן קרה אונס, להטות את השיפוט לכיוון של "מכיוון שהמתלוננת שכבה עם חצי העיר מרצונה החופשי אולי גם כאן זה היה מרצון, ולכן- האיש זכאי מחמת הספק". עדיין, לעולם לא תוכל לדעת לבטח ש/לא/ היה אונס. לכן- אוקיי, שאלות לכיוון הזה סבירות,( אבל לא בצורה שבה זה נעשה היום, שבו המתלוננת מוצאת את עצמה מותקפת ונאלצת להתגונן כאילו היא העומדת לדין.) מבחינתי ה"ויתור" בנקודה זו אומר שאני דורשת חקירה לא פחות פרטנית לגבי עברו והתנהגותו הכללית של הנאשם, מאותן סיבות. בנושא בדיקת הדנא- היות ששאלות על עבר מיני, שהו פלישה חמורה לפרטיות, ועוד של הצד המתלונן, מתקבלות על ידיי כסבירות בנסיבות מסויימות, ודאי וודאי שבדיקת דנא סבירה בעיניי, כי היא פחות פולשנית- היא לא בודקת בציציות חייך האינטימיים, והיא גם לא פולשנית פיזית (כמו שאמרו פה- אפשר גם "לתת" רוק). וגם- בעוד ששאלת העבר המיני לא יכולה /להוכיח/ כלום, כאן ההוכחה היא מוחלטת. לגבי השוואת שתי הבדיקות, סביר בעיניי גם לשאול למה מישהו מסרב לענות/להיבדק. סירוב לענות על שאלות אינטימיות הוא די מובן בחברה שלנו, שבה לרוב האנשים תהיה בעיה לדסקס את חיי המין שלהם עם זרים גמורים. ולכן, סירוב כזה הוא לא מחשיד כשלעצמו. סירוב לבדיקת דנא (שוב- נניח שע"י יריקה)- האם זו תהיה תגובת רוב האנשים? לא רוצים להיבדק כי "לא נעים להם"? אני לא חושבת כך. ולכן יש מקום לשאול: למה האיש מסרב? ויש מקום להניח שהוא מסרב כדי למנוע הוכחת אבהותו (או שכרותו, במקרה של הנהג). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל מה שתיארת לא משנה עדיין את הקביעה שלי ששאלת ה''חדירה לפרטיות'' היא סובייקטיבית. רשאי אדם לחלוק עם כל העולם את המתרחש בחדר המיטות שלו, או לתת דגימות רוק, דם, שתן זרע או השד יודע מה, אבל מרצונו. כפייה, גם באחד וגם בשני, נראית לי כמו חדירה לתחום הפרט, גם בלי להזכיר מדרונות חלקלקים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר ואותו אדם חשוד שחדר (אמנם בהסכמה) לתחום הפרט של האישה, ומאחר ומעשיו לכאורה יגרמו לחדירה לתחום הפרט שלי (הכיס שממנו יילקחו דמי ביטוח לאומי עבור האם), אני תומך בכך שסירוב מצידו לתת שערה משערות ראשו ייחשב כהודאה באבהותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תכלס, אני לא יודע מה העניינים עם השופט הזה. אם אדם מואשם באונס, האם שואלים אותו לפני שלוקחים דוגמת DNA ? ברור שלא, המשטרה דורשת, והמשטרה מקבלת, יהיה בחזקת חף מפשע עד מחר. אז מה ההבדל כאן? שלהביא תינוק לעולם זו לא עבירה פלילית? אם זו אבן הנגף אז מצידי שיחוּקק שאי הודאה באבהות היא עבירה, ושלום על ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא צריך להגזים, אם האדם באמת לא האב אז יש פה בעיה של אתיות. מה שאני הצעתי הוא להפוך את שיטת נטל ההוכחה ובכך לגרום להחליט בעצמו בעד הבדיקה (באם הוא חף מפשע) כאשר אם הוא עדיין מתנגד, הדבר ירשם נגדו וישקל כהודאה לכל דבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם בדיקה במכונת אמת, פרוצדורה מקובלת, אינה חדירה לפרטיות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שבדיקת פוליגרף אפשר לעשות רק בהסכמת הנחקר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחת הסיבות המשמעותיות שלא לחייב בדיקה במכונת אמת היא הסיכוי לטעות1. גם לגיבור הסיפור שלנו יכולה לעמוד הגנה כזו: אם הבדיקה מאשרת את אבהותו, יש מן הסתם עדיין סיכוי מסויים לטעות2. אם כך, הוא יכול לומר: "אני חושש שהבדיקה תסמן אותי כאבי הילדה למרות שאני חף מפשע, ואז לא יאמינו לי". אכן, אם האשה אוספת מהרחוב מישהו ודורשת ממנו להבדק, לא היינו מאלצים אותו להסכים, בין השאר בגלל הסיכון הזה (שהבדיקה תסמן אותו בטעות). כדי להצדיק בדיקה כזו, הסיכוי לאשמה מלכתחילה (בעיני השופט) צריך להיות גבוה באופן משמעותי מן הסיכוי לזיהוי שגוי בבדיקה. 1 הצעה למאמר: היום שאחרי המצאת מכונת אמת שאינה טועה. 2 מישהו יודע מה הסיכוי הזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על מה אתה מבסס את הקביעה במשפט הראשון? גם במסדרי-זיהוי יש סיכוי לטעות, ועדיין לא שמעתי שההשתתפות במסדר-זיהוי היא אופציונלית (עבור החשוד. לא יודע לגבי יתר המשתתפים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המערכת המשפטית שלנו מבוססת על האשליה שלמישהו יש מושג מה פירוש "מעבר לכל ספק סביר". מכונת אמת היא מתקן מדעי במידת מה, ואפשר להעריך את סיכויי הטעות שלה בניסוי. מכיוון שאחוזי ההצלחה שלה אינם כל-כך מרשימים (כ- 95%, אם אני זוכר נכון), אפשר לבדוק אותה בזכוכית המגדלת המשפטית ולקבוע שבגלל הסיכוי לאישום שגוי, אין לחייב אדם להבדק במכונה כזו (זה הנימוק המרכזי שאני מכיר, אשמח לשמוע על אחרים). בדיקות ד.נ.א., למשל, כן נחשבות לראיה - מכיוון שאחוז הטעות שלהן נמוך כל-כך. לעומת זאת, מסדר זיהוי הוא לא עניין מדעי. אנחנו מייחסים ל"במו עיני ראיתי" מין וודאות מיסטית (לא מוצדקת, כמובן), ולא מעלים בכלל לדיון את הסיכוי לטעות (כשיטה, לא במקרים בודדים). לכן עדות ראיה מקבלת משקל גבוה כל-כך, גם במקרים שהעד לא הכיר את הנאשם קודם לכן. מעבר לזה, כמובן, מסדר זיהוי הוא פחות פולשני ממכונת אמת או בדיקת ד.נ.א., ולכן קל יותר לכפות אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרפרוף חטוף במאמר נראה שהמספר שציטטת מתקבל משילוב של כמה בדיקות1, אבל מצד שני המאמר הזה הוא מלפני חמש שנים, ומאז בטח המצב השתנה לטובה. _____________ 1- ציטוט: "מסקנה: בדיקות של מספר מערכות גנטיות בלתי תלויות זו בזו, כמו סמנים גנטיים של VNTR (אתרי השונות ב-די-אן-אי) ובדיקת סוגי דם (שאותה לא הזכרתי), מאפשרות להגיע לכדי שלילה מוחלטת של שיוך גנטי, או לקביעה חיובית של שיוך גנטי בדרגת הסתברות של %99.99 ." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטעון ההיפוטתי הזה די קלוש, סיכויי הטעות מסוג חיובי-מוטעה (false positive) זניחים - הם תלויים במס' הסמנים (markers) שנבדקים אבל בכל מקרה הם הרבה יותר גבוהים מהרבה "עובדות" אחרות שמתקבלות בבית המשפט ללא ערעור - המספרים שמצאתי מדברים על פחות מ 0.01% סיכוי לטעות כזאת בבדיקות של חברות מסחריות, ויש גם כאלה שטוענים למספרים טובים יותר מ 0.001%. זאת הסיבה שבניגוד לפוליגרף, בדיקות DNA קבילות כראיות משפטיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 כתבו על זה ספר http://www.ibooks.co.il/NS_GetProdInfo.asp?prodid=13... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יופי של ספר ! כתוב טוב, מותח, רווי רעיונות מעוררי מחלוקת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העלילה צפויה, הדמויות שטחיות, רעיון אחד חדשני, וגם הוא מפותח בצורה פשטנית מהצפוי (ואני לא מצפה להרבה), פטריוטיזם מוגזם ודמגוגיה פוליטית. אבל, מצד שני, ספר קריא, ברור ומעורר מחשבות (כמה מהן על הסופר). שורה תחתונה: מומלץ להוסיף לרשימת ספרי הטיסה לקריאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא חושב שעצם ההודאה בכך שקיים עימה יחסים מהווה "סיכוי גבוה מאופן משמעותי לאשמה"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבתי ש''הסיכוי לאשמה מלכתחילה צריך להיות גבוה באופן משמעותי מן הסיכוי לזיהוי שגוי בבדיקה.'' מאחר שהאדם לא נבחר באקראי אלא מודה בקשר שלו לתובעת, ומכיוון שהסיכוי לטעות נמוך כל-כך, זה בדיוק המצב. אני חושב שהיה נכון לחייב אותו להבדק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבו כבר. זאת אומרת, לא מאמר, אבל ספר. הוא נקרא (כמה מפתיע) "מכונת האמת", והכריכה שלו די מכוערת ולא מבטיחה. אבל מותק של ספר. באמת. _______ העלמה עפרונית, משלימה פערים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 129216 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השארתי את הכותרת בשביל המסורת. יכול להיות שאפשר לעשות בדיקת פוליגרף גם בלי הסכמת הנחקר, אבל היא לא קבילה בבית-משפט בלעדיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא לא נחשבת כראיה בכל מקרה. אני חושב שבלי שיתוף פעולה של הנחקר אי אפשר לערוך בדיקה כזאת בכלל מסיבות טכניות. אם הוא צועק ומשתולל ומנסה לקרוע את האלקטרודות יהיה די קשה לכייל את הבייס-ליין שלו. אולי היפני יודע על זה משהו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לשאול מישהו ''למה המכונית שלך מכוסה כתמי דם שמתאימים לסוג דמו של שותפך לעסקים שנרצח'' זו חדירה לפרטיות. יש דרגות של חדירה לפרטיות, ואי אפשר לפסול מראש את כולן, בכל הנסיבות. טענת המדרון החלקלק כ''כ שאסור אפילו להתקרב אליו, תביא לאנרכיה גמורה, שבה ייפגעו זכויות אנוש בסיסיות ביותר, כמו הזכות לחיים... לכן יש מקום לשקול כל דרגת חדירה לפרטיות לגופה, ולגופן של הנסיבות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, זו לא חדירה לפרטיות, זו ראיה משפטית. אני חושב, באופן סובייקטיבי, שיש הבדל בין גופו של אדם לרכושו. את הקו שלי אני מעביר בגופו של האדם. אני חושב שבאותה נשימה אני עומד גם על הזכות להמנע מלקבל טיפול רפואי פולשני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תחליף את המכונית העקובה מדם בידיים עקובות מדם, ידיים המהוות חלק בלתי נפרד מגופו של החשוד העיקרי ברצח. מותר לשאול? מותר לעשות בדיקה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המ... העמדת אותי יפה בפינה. לשאול מותר כמובן. האם מותר לבדוק? אולי כאן אני אגייס לעזרי את עניין הפליליות שבמעשה הרצח, לעומת ה"לא-פליליות" של ההורות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אז התחלת לרדת במדרון החלקלק. עכשיו השאלה היא רק איפה מעבירים את הקו. האם בדיקת דנא להוכחת אבהות היא הפרת זכות (לפרטיות) גדולה יותר מאשר הפרת זכותה של הילדה לקבל את מה שמגיע לה בחיים מאלה שאחראים להבאתה לעולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו מאפשרים לגברים לתרום זרע באופן אנונימי למדי, ובכך להביא חיים לעולם, בלי האחריות הכרוכה בכך. מה ההבדל? העובדה שמדובר במשגל ולא בהפרייה מלאכותית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתרומת זרע יש /הסכמה מראש/ של כל הצדדים שהתורם לא רק לא אחראי לטיפול בילד אלא גם זהותו תישאר עלומה. (נדמה לי שבזמן האחרון דווקא עלתה איזו תביעה או הצעה, לאפשר לילד בהגיעו לגיל 18 לדעת את זהות התורם. אם יש הצעה כזאת, ואם היא תתקבל, אז הדבר יובהר לתורם הזרע, ואם יקבל זאת הרי שהוא יוחזק כמי שמסכים מראש שזהותו תתגלה לילד בבוא הזמן). ו- משהו שעלה בדעתי לאחר שיגור התגובה הקודמת: צריך להבחין בין "מותר לשאול את החשוד שאלות" (שלזה הסכמת) לבין "מותר לחשוד לא לענות". כיום יש מצב שבו מותר לשמור על שתיקה, ובית המשפט לא יכול לראות בשתיקת הנאשם הוכחה נגדו. ו(שוב, נדמה לי ש) מדובר לאחרונה על שינוי החוק הקיים, כך שמותר יהיה לבית המשפט "לשקלל" את השתיקה נגד הנאשם (לשקלל, בתוספת לראיות אחרות, לא כגורם יחיד). מה דעתך על זה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתרומת זרע יש הסכמה כמעט של כולם - אין הסכמה של הילוד שיווצר מאותה תרומה. אם ילדה יכולה לקבל את מה שמגיע לה מאם חד-הורית שהרתה מתרומת זרע אזי היא יכולה באותה מידה לקבל את מה שמגיע לה במקרה הזה. בקשר לשאלה שהעלית - אני לא יודע. אני צריך לגבש דעה. העניין הוא שהשתיקה יכולה לבוא כדי למנוע פרסום של פרט אחר, שאינו קשור לחקירה. למשל, אדם המואשם ברצח עלול לסרב לגלות היכן בילה את הלילה כיוון שלמעשה הוא הומוסקסואל בארון ובילה את הלילה עם גבר. משהו קצת קשור: ידידה משפטנית הסבירה לי פעם (ואלע"ד, אז אולי אני מבלבל כאן משהו) שעל התביעה מוטל נטל הוכחה שתלויה ב"דבר מה", כלומר, הודאתו של חשוד אינה מספיקה וצריך איזו ראיה ממשית כדי להרשיעו. מדוע? יכול להיות שפושע ישלם סכום כסף לאדם במצוקה כספית כדי שיקח את האשמה עליו וישב בכלא במקומו. לכן, נחוצה עדות חיצונית להודאת הנאשם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם הנשמות שמחכות להיוולד, אף ילוד לא נותן הסכמה מראש, גם לא ילד לזוג נשוי שהסכים שהגיע הזמן להוליד. השאלה היא האם אבהות מחייבת הכרה בילד/תמיכה כספית בו. אם לא- אז גם גבר נשוי יכול להחליט לא לתמוך בילדיו. (הרי גם הוא יכול לטעון שאשתו הרתה בלי הסכמתו. או שהילד לא שלו). האם במקרה שבו האבהות לא ברורה, צריך לנסות לברר אותה, כשזה לטובת הילד, גם אם האב מתנגד? מתי כן ומתי לא, במקרים הבאים: זוג נשוי זוג שחי ביחד בלי נישואים זוג שיוצא קבוע אבל לא חי ביחד פגישה חד-פעמית מתי מותר לברר אבהות, ומתי לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שעכשיו בעצם הגענו לדיון שברקת יזמה - הקשר בין האבהות לכסף: תגובה 128970 אנחנו מרשים לאדם לשתוק כדי שלא להפליל את עצמו (שוב - פלילים), מה שנקרא בארה"ב taking the fifth, אז לא נרשה לאדם "לא להפליל את עצמו" בנושא שאפילו אינו פלילי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאדם מותר לשתוק כדי לא להפליל את עצמו, אבל אסור לו, למשל, לשרוף מסמכים כדי שלא יפלילו אותו. הדנ''א של אדם הוא מסמך, לצורך העניין, ולמדינה יש סמכות לבחון אותו - בדיוק כשם שאיש לא יכול לדרוש שלא יקחו ממנו טביעות אצבעות כשהוא נלקח למעצר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר היינו שם עם אסתי. במקרה שלנו לא מדובר בפלילים (שאז אני יכול להבין את האינטרס הציבורי, בשם שמירת החוק) אלא בתביעת אבהות. כמו כן, לא מדובר ב"השמדת ראיות" אלא בסוג של סירוב לתת עדות כדי למנוע הפללה עצמית (וכמו שאמרתי כבר, כאן אפילו אין עניין פלילי). בקיצור, האנלוגיה אינה מתאימה. הערה: שלא תחשבו שאני מסמפט את הסרבן, אם הגבר אכן, בתוך תוכו, יודע שהוא אבי העובר, הרי שהוא מנוול לא קטן, אבל מנוול ברשות החוק, בינתיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק בפלילים יש אינטרס ציבורי. שים לב לדיון המתרחש פה, כולם (למיטב ידיעתי לפי קריאת התגובות) רואים את הפסיקה בעין לא יפה במקרה הטוב. וגם בארץ, רוב הסיכויים שרק אלה שיש להם נגיעה שלילית בעניין (מתיק במשטרה עד שובניזם מתקדם ועד אנשים שמתחמקים מאחריות למרות שהם באמת עשו זאת) מצודדים לחלוטין בהחלטת בית המשפט. הבעיה פה היא לא האינטרס הציבורי, שיש לפחות(!) בפורום זה, אלא החוק המגן על אדם זה שהוא במקרה חוק יסוד בארצנו, שלמרות גמישותו הוא עדיין די נחרץ בעניין (אם כי במקרה זה אני מפקפק בחוסר גמישותו). אני זוכר את הדיונים בקשר לחוקה לישראל, הנה דוגמא לבעיתיות של חוקי יסוד, דהיינו חוקתיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לטעון את ההפך- דווקא בגלל שמדובר בתחום הפלילי, שבו העונשים חמורים יותר, צריך גם להיזהר יותר בזכויותיו של הנאשם. ואילו בתביעה אזרחית, שבה העונש קטן יותר, לא צריך לשמור כ"כ על "זכות השתיקה". ליתר דיוק- לא צריך לשמור על העקרון ששתיקת הנאשם אינה יכולה להיחשב נגדו. הרי גם בתחום הראיות, במשפט אזרחי מספיקות הוכחות פחות "חזקות". זוכר את המשפט של או ג'יי סימפסון? הוא זוכה בפלילי, אבל נמצא אשם באזרחי וחוייב בפיצויים על סמך אותן ראיות עצמן. אז היות ותביעת אבהות היא אזרחית, למה לא להחשיב את הסירוב להיבדק כהוכחה לאבהות, עד שיוכח אחרת? הרי לא מדובר במאסר עולם, אלא רק בפגיעה בכיסו של האיש... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נקודה מעניינת... אין לי תשובה בינתיים. אני חוזר לפינה לחשוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק כדי להבהיר בעת שאתה חושב: בתביעה פלילית על התובעים להוכיח *מעבר לכל ספק סביר* שהנאשם אכן אשם. בתביעה אזרחית, מספיק שטענת התובע נשמעת סבירה יותר מאשר טענת הנתבע, כדי שהתובע יזכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 129003 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''מצידך'' לא אומר שגם ''מצידי'' או ''מצידו''. כאן נכנס לתמונה המשחק הדמוקרטי. ירצו - יעבירו חוק. לא ירצו - לא יעבירו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדבר היחיד שהקביעה של בית המשפט תשיג היא שחוקרים פרטיים ידרשו להשיג דגימת שיער/רוק/מה-שלא-יהיה של אנשים, ואז המתלוננות תלכנה בעצמן לבצע בדיקה גנטית על הדגימות ותוכחנה את טענתן. אפילו דוקטרינת העץ הרקוב האמריקאית לא תוכל לעמוד בפני דבר שכזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך יוכיחו שהשיער שייך לאותו אדם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או הרוק? או הזרע? אני כבר מדמיין סצנות בבית-המשפט בהן התובעת רודפת אחר הנאשם עם מספריים ומנסה לגזוז קווצה משערותיו או אוספת אותן ממסעד הכסא עליו ישב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או מפתה אותו כדי להשיג את זרעו. מי שראה ''חתונה מאוחרת'' יכול להשתמש בשיטות של רונית אלקבץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עפ''י מרס תורכי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. מר שוטר צריך לבוא עם מספיק ראיות בכדי להאשים אותי במשהו ואז הוא עצמו פסול מטיפול בתלונה. ב. אם מר שוטר שתל מתלונן והוא זה שמטפל בתלונה, אז בדרך כלל גם 'חף מפשע עד אשר..' לא יעזור לי אלא אם אמצא ראיות נגד. ג. אם ידוע לי על אינטרס אישי של אותו שוטר לפגוע בי, אני יכול להגיש תלונה ואף לתבוע את השוטר על שתילת ראיות ואז דווקא לפי 'אשם עד ש..' יש לי סיכויים גדולים יותר לנצח במשפט. ד. תן דוגמא למקרה פלילי (הבנתי שזה הכיוון שלך) שבו יהיו לי בעיות להוכיח את חפותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ד.לצורך העניין, יש איזשהו רצח באיזור מגוריך, ואני עוצר אותך, וטוען שראיתי אותך עוזב את המקום. אני יודע שאין לך חברים, ולכן אין לך אליבי. אתה לא יכול להוכיח מעל ספק סביר שלא ביצעת את הרצח, ולכן אתה נשלח לכלא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה לא סיפקת- כלי הרצח, מניע ועדים נוספים. תהיה בטוח שאין לי צורך באליבי מכיוון שלא נגיע למשפט בכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הוא לא צריך לספק את כל אלו - אתה אשם עד שתוכיח את חפותך, שכחת? *אתה* צריך להוכיח שלא היה לך כלי הרצח, *אתה* צריך להוכיח שלא היה לך מניע, ו*אתה* צריך להוכיח שלא יכול להיות שהיית שם (היינו, לספק אליבי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראה תשובתי ב תגובה 129348 קודם צריך להגיע למשפט, רק במשפט הסעיף תקף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי ד' - אתה צוחק, נכון? אפילו במצב הקיים של חף מפשע עד שהוכחה אשמתו אנשים רבים נכנסים לכלא בטעות. אז במצב הפוך אתה חושב שמספר האנשים הללו לא יוכפל עשרות מונים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. התכוונתי למצב אינדיוידואליסטי שבו 'אשם עד ש..' יגרום לי בעיות !יותר מן! המצב הרגיל. (לא הייתי בטוח אם זאת שאלתך אך שיהיה לכל מקרה. אם זו לא אז נא עבור אל-) ב. במצב של 'אשם עד ש' על המשטרה לעבוד קשה יותר בכדי להביא אדם לדין, מערכת המשפט תדרוש יותר הוכחות ותדרוש לדעת גם את הסיבות לשלילת כיווני החקירה האחרים. אז כן, יותר אנשים יכנסו ל-24 שעות בכלא אך פחות אנשים חפים יעמדו לדין. פה גם אחד החסרונות בשיטה- גם פחות פושעים יעמדו לדין. אך בין לעמוד לדין ולצאת זכאי, או בנזק קל, לבין זה.. אני לא רואה הרבה הבדלים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |