בתשובה לעדי סתיו, 12/02/03 12:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה שאת כותבת הוא שצריך להטיל את האחריות לאמהותה על האב אחרת לא היית דורשת דמי מזונות. כיום יש יותר אמצעי מניעה לנשים מאשר לגברים. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דמי מזונות = התחלקות בנטל גידול הילד. אין דמי מזונות = כל הנטל על האם. אני לא מבין מה זה קשור כמה אמצעי מניעה זמינים יש לאשה וכמה לגבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל הנטל יהיה על האם מכיוון שהיא בחרה לגדל את הילד ולא לבצע הפלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתייחס לזה כאילו הפלה זה דבר קל ופשוט. ובכן, זה לא. זהו ניתוח בהרדמה מלאה, בעל סיכונים, ודורש זמן החלמה של לפחות כמה ימים אחריו. לא, זה לא סוף העולם, אבל זו לא ברירת המחדל או הפתרון הקל ביותר- וזה בלי להכנס להשלכות הרגשיות/מוסריות שמעורבות בזה (ויש כאלה שלא רואות רע בנסיון למנוע הריון לפני ההריון, אך לא חושבות שזה מוסרי להפיל תינוק). בנוסף לעובדה שלא כל אישה יכולה פיזית לעבור הפלה. הגישה שלך נשמעת כמו "קחי כסף ועופי לי מהעיניים". אני יודע שלא אמרת זאת בפירוש, אבל זו הרוח הנושבת מהדברים. לצערנו, מגבלות הביולוגיה גורמות לכך שאת המחיר לכך שהגבר היה "ב-15% בהם הקונדום לא עבד" תשלם האשה בכל מקרה- בין אם תלד ובין אם תבצע הפלה. ולא, תשלום מחצית הכסף להפלה זו _לא_ השתתפות באחריות מצד הגבר, בהתמודדות עם מצב שנוצר על ידי שניהם. מה שאתה מתאר בעיקר נשמע כמו רצון לברוח. לעזאזל המחיר שהאשה משלמת. אגב, ישנם בפיתוח "כדורים נגד הריון" המיועדים ללקיחה על ידי הגבר. שאלה דוגרית: האם היית מוכן לקחת כדורים כאלו? גם כשאתה מודע לתופעות הלוואי שיש (בהנחה שהן דומות לתופעות הלוואי של כדורים למניעת הריון המיועדים לנשים)? וכשכדורים אלו יהיו זמינים- האם עדיין תטען שאחריות הגבר תסתכם בזה ש"תתן לה כסף להפלה, וסוף הסיפור"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא מתייחס כלל לפגיעה שבגבר שהפך לאב בניגוד לרצונו. מבחינה כלכלית ורגשית. אני אנסח בבירור את ההצעה כך שלא תוכלו לפרש אותה בכל מיני צורות. גבר יכול להכריז כאשר נודע לו כי אישה שהוא חושב שהוא עיבר והאישה טוענת כי הוא האב להכריז כי הוא אינו מעוניין להיות אב לשלם לאישה שעיבר מחצית מדמי הפלה כפי שיקבעו על ידי הממשלה. אישה שלא ידעה את הגבר שהיא טוענת כי הוא עיברה בזמן הריונה והפילה אינה רשאית לדרוש ממנו מחצית דמי הפלה אך תקבל אותם מהממשלה. גבר שאישה שלא ידעה אותו בהריונה וטוענת כי הוא עיברה שילדה את התינוק רשאי להכריז כי הוא אינו מעוניין להיות אב ולא ישלם לאישה שום תשלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא נודה על האמת, מה שמטריד אותך הוא העניין הכלכלי בלבד. ראשית, רווקה שנתעברה זכאית להפלה על חשבון קופת החולים. אין לה צורך במחצית מדמי ההפלה. אם החליטה ללדת את הילד, הרי שגם ההתעלמות הכלכלית מצרכיו לא תבטל את קיומו, והנטל הרגשי לא יפוג. אם במקרה קיים רגש כלשהו, ודאי תעדיף שפרי חלציך יקבל את הטוב ביותר, לא? ואם אינו קיים - מ.ש.ל |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(מה קורה לי היום שאני קופץ בראש ועונה לשאלות שבכלל מופנות לפוליטיקוס? נו שויין..) לא נכון. מה שמטריד באמת הוא ההעמדה בפני עובדה מוגמרת כ"כ הרת גורל. זה מקומם. אל לאיש להפוך להורה לפני שבחר בכך (והמהדרין יוסיפו, לפני שהוכיח שהוא יכול). כל הנושא הכלכלי, היינו המזונות, מהווה פתח לסחטנות ופרס לחוסר אחריות (כשמדובר בגלולות שהאשה לו הקפידה על לקיחתם). אשה מניפולטיבית או אופורטוניסטית, בסגנון White trash, עשויה לקפוץ על ההזדמנות לפרנסה לכל החיים ע"י תומך עשיר\ממוצע\עני (למי אכפת, הוא שולח כסף) במחיר ה"שולי" של הסחבות עם צווחן קטן שבמוקדם או במאוחר היתה עושה. (מאד קיצוני, אני יודע, אבל זה כדי להעביר את המסר). התוצאה הראשונה היא כמובן נזק כלכלי, אבל זה לא נגמר כאן. זה מעודד הבאת ילדים לעולם בתנאים לא אופטימליים, זה מסב צער לאב, זה פוגע בחברה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל המציאות מראה שמצבן הכלכלי של אמהות יחידות מתדרדר משמעותית. זה לא בדיוק שאתה צריך לתמוך בה, מדובר בילד שלך. בכל מקרה, אם אתה חרד לזרעך, התכבד ועבור קשירה של צינור הזרע. תהליך רפואי פשוט והפיך שסיכוניו זהים לסיכוני הפלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. את יכולה לספר עוד על הקשירה הזו. סקרנות, סקרנות, אני לא הולך לעשות את זה. הופ, אני שומע קולותיהם של פלישתים עולים עלי על זה שאני "שולח" נשים להפלה ולא מוכן לעבור את "המקבילה הזכרית" הזו. אז זהו, שזה לא מקבילה, זה אקט כירורגי *מונע*, היינו לפני "תאונה", בניגוד להפלה שנעשית אחרי ה"תאונה". מה פתאום שאני אעלה אזמל על גופי בלי סיבה ממשית? אגב, את יודעת מי זו מאמא יאגה? (ובאיזה בית מגניב היא גרה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין מאמא יאגה. באבא יאגה היא המכשפה של ספרות הילדים הרוסית והיא חיה בצריף על רגל של תרנגולת. לולא הייתי יודעת מי היא, לא הייתי בוחרת בדמותה לשיקוף וירטואלי. היא מודל החיקוי שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי אותו הגיון, מה פתאום שאקח גלולות ללא סיבה ממשית? אלה לא סתם כדורים קטנים ומגניבים שעושים לך טוב, מדובר במנות הורמונים שהשפעתם לטווח ארוך חמורה. היום נחשבות הגלולות לאחד הגורמים הישירים לסרטן השד בשל החשיפה לאסטרוגן. אין מאמא יאגה. באבא יאגה היא המכשפה של ספרות הילדים הרוסית והיא חיה בצריף על רגל של תרנגולת. לולא הייתי יודעת מי היא, לא הייתי בוחרת בדמותה לשיקוף וירטואלי. היא מודל החיקוי שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגל של תרנגולת? הצריף הזה יכול ללכת! קצת מוזר לגרום לו לקפץ על רגל אחת. הבאבא קצת מבולבלת, במקום שתי הודעות היתה צריכה להיות רק אחת. במקום רגל אחת לצריף, היו צריכות להיות שתיים. באבא יאגה מודל חיקוי? ויי זמיר! בואו נלמד כמה פרטים על באבא, מן הפולקלור הרוסי: * באבא אוכלת את הקורבנות שלה בעזרת שיני הברזל שלה. * בחלק מהסיפורים, הגב שלה כה כפוף עד שראשה נוגע לפעמים בריצפה. * בסיפורים אחרים, האף שלה כה ארוך - כך שהוא מגיע לגג הביקתה שלה, בזמן שהיא ישנה (ד"א: היא ישנה על התנור בו היא מחחמת את הקורבנות שלה). * באבא ממש מכוערת (למרות היכולות שלה בפולימורפיזם). להסתכל עליה זה עסק לא לא פשוט, בכלל. * נהוג לכנות את באבא : "באבא יגה רגלי עצם" (בתרגום מילולי. התרגום הנכון צריך להיות "רגלי תרנגולת"), משום שהיא רזה כמעט כמו שלד עצמות. * אפשר להמשיך עם תאורי הגדר מסביב לצריף שעשויה מעצמות קורבנותיה (ומעוטרת בגולגלות). טוב - היא לא תמיד היתה מרושעת לחלוטין. היא לפעמים גם עזרה לפלוני אלמוני שהסכים לשרת אותה, בדרך זו או אחרת. אבל בתור מודל חיקוי... יש בחירות קצת יותר מוצלחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, בחלק מן הסיפורים אכן מצוינות שתי רגליים, אבל בסיפורים אחרים רגל אחת בלבד, ובציורים ישנים נראית כרע ענקית אחת התומכת בצריף. מודל לחיקוי? ודאי! *לבד מהיותה מכשפה, היא אלה האחראית על המוות אבל גם על הלידה. *היא אולי כפופה פיזית, אבל זקופה מנטלית ולא תקבל הוראות מאיש (או מאל). *רזה - נו, גם אני רוצה. *אם כבר שורפים איזה קורבן (מחממת, זה יפה) למה לא לייעל את העניין? תגמרו מהצלחת, אחרת.... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לינק לציור ישן שכזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, חשבתי שהיא מאמא, נו טוף. פרסונה מגניבה, קבלי ח''ח. אם את לא רוצה גלולות, אל תקחי, זה נראה לי סופר לגיטימי לסרב לגלולות מהסיבות שהזכרת (ואולי אפילו נתקלתי בזה בחיי האישיים ולא ראיתי בזה פסול). במקרה כזה עוברים לגומיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אם החליטה ללדת את הילד, הרי שגם ההתעלמות הכלכלית מצרכיו לא תבטל את קיומו, והנטל הרגשי לא יפוג." אם האב1 מוותר על הילד, ואין לו זכויות וחובות כלפיו, אז יש לו סיכוי במידה רבה לשכוח מהילד, או לפחות שלילד לא יהיה מקום מרכזי בחיי הרגש שלו. אם הוא צריך לשלם מזונות מדי חודש, ויש לו גם זכויות ביקור, המצב הרגשי שונה לחלוטין. 1 יש להדגיש: הביולוגי, על פי תגובה אחרת שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה של ההעדפה והרגש אינה במקום צריך להתמודד לא עם מקרים קלים שבו האב רוצה לדאוג לילד שלו אלא למקרים שבו הוא אינו מעוניין בכך ההצעה נועדה לפתוח חופש בחירה לא רק לנשים. מ.ש.ל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הייתי שוקל את הכדורים האלה ברצינות (בעצה אחת עם בת זוגתי). ועדיין הייתי טוען לכל שטענתי עד כה. (פרט לקטע המתייחס לגלולות) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |