בתשובה לא. הראשון, 09/02/03 9:54
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אבן נגף ידועה במו"מ עם הפלסטינים היא שאלת זכות השיבה. מדובר על שיבה לא רק לשטחי הרשות, אלא גם לישובים ערבים שיושביהם ברחו/גורשו מהם בזמן מלחמת העצמאות. מוכרים לעייפה הסיפורים על אותם פליטים שעדיין מחזיקים במפתח לביתם אי-שם בלב יפו וכד'. מתנחלי חברון אינם שונים מהם - אין מדובר פה אפילו על השיבה למקומות בהם ישבו יהודים לפני אלפי שנים - פחות ממאה שנים מפרידות בינינו לבין העלמותו (האלימה משהו) של הישוב היהודי בחברון. לשם השוואה - נניח שהיינו מגרשים היום את כל ערביי לוד, האם לדעתך יהיה זה לגיטימי מהם, עוד 20 שנה, להמשיך לדרוש לחזור למקום מושבם? כל זה, כמובן, לא מוריד כהוא זה מהתנגדותי לישיבת יהודים בחברון, גם משום שאני דוחה את הדרישה הפלסטינית לזכות השיבה מכל וכל, וגם משום שאני חושב שהיהודים הסצפיפיים שיושבים בחברון הם חתיכת דרדר בעכוזו של צה"ל שם, ולפי התנהגותם מקום מושבם צריך להיות בכלא, לא במאחז מאובטח היטב. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים לגבי מתנחלי חברון (הם קוץ גם בעכוזו של הימין), אך אין לגזור מכך על כל המתנחלים באשר הם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא הישיבה בחברון בגלל העובדה שיהודים ישבו שם לא מזמן, היא בדיוק מה שנותן לגיטימציה לכל דרישה של ערבי לשוב למקומות בהם ישב הוא או ישב אבותיו לא ממש מזמן (כולל דיר יאסין, שגם היעלמות היישוב הערבי ממנו היתה, שמעתי, אלימה משהו). או שאנחנו מחליטים: מה שקרה קרה, כל אחד קיבל את השטח שלו, בו עליו להתיישב ולבנות את מדינתו, נותנים סכום פיצויים מסויים עליו יוסכם לכל אחד, יהודי כערבי וממשיכים את חיינו הלאה, או שלכל אחד יש את הזכות לשוב לאיפה שהוא גר לפני 20, 50, או 200 שנה וזה כולל את הערבי מלוד, יפו, קטמון, מלחה ודיר יאסין בדיוק כמו שזה כולל את היהודי מחברון, כפר דרום או גוש עציון. מה זתומרת "היינו מגרשים היום את ערביי לוד". אתה רומז על משהו שאנחנו לא יודעים? שרון סגר משהו עם טומי בלחישה? אחרת אני לא מבין מה אתה רוצה לשאול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה עם הערבי מאיקרית והערבי מבירעם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היוצא מהכלל. לתת להם לחזור. למה? כי הבטיחו להם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. ודרך אגב, היו שני מקרים שאני יודע, שבהם הוחזרו ערבים לכפריהם. 1. וולאג'ה, שעל גבול הקו הירוק. פליטיו הוחזרו ב1972 ממחנה דהיישה עפ"י החלטה של משה דיין (כך על פי גרוסמן, ב"הזמן הצהוב"). 2. לא בדיוק לאותו מקום — הכפר עין נקובה, שלצד כביש ירושלים-ת"א (מן העבר השני ליד אבו גוש), שתושביו גרו במקום כמה מאות מטרים משם, בכפר בית נקובה, היום מושב בית נקופה, ואחרי פרק זמן שבו היו פליטים, נבנו להם בתי סוכנות באתר שבו הם נמצאים כיום, אשר מהר מאד הוחלפו בבתי אבן שבנו התושבים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |