|
||||
|
||||
בשביל לשפוט, אני צריך לשמוע מישהו שהיה שם. כמה מישהוהי. שכל צד יביא את המישהו שלו. שנית, ואולי יותר חשוב- טעות עובדתית חמורה במאמר. נכתב שם שאנו כובשים כבר 35 שנה אז זה לא נכון: היינו כובשים נאמר 25 שנה ועשר השנים האחרונות אנו רק שכנים עם הסכם חתום עם הצד השני שמדבר על הפסקת האלימות. ככה שככל היותר יש מצב של כיבוש בזמן לחימה ולא מצב של כיבוש מתמשך. והערה לעורכים: בתור מי שלא פעם נפסלו מאמרים שלו: המדובר במאמר כתוב רע, המציג צד אחד בלבד של התמונה ואינו עומד במשימה שלקח על עצמו בכותרת: מה הקשר בין העבדים לפלסטינים? את העבדים שחררו לבנים והפלסטינים משחררים את עצמם, אם לתת דוגמה אחת. |
|
||||
|
||||
הערה על דעתי ולא על דעת המערכת בהכרח: אני לא רואה שום רע במאמר שמציג רק צד אחד. לא מדובר בדיווח חדשותי, אלא במאמר פובליציסטי. |
|
||||
|
||||
כן, אבל (בהתעלמות מוחלטת מהתוכן) מה עם הרמה הרדודה של הכתיבה? אני זוכר מאמרים של שי כהן שהשתמשו בפחות דמגוגיה (הרבה פחות) ונכתבו ברמה גבוהה יותר (הרבה יותר). למה הבאתם את הבן העילג של אורי אבנרי? |
|
||||
|
||||
המאמר מזמין אותי להיות שופט. בתור שופט חובתי לשמוע את שני הצדדים ולפיכך, הוא לקח על עצמו במובלע להציג לפחות חלקית גם את הצד השני |
|
||||
|
||||
למיטב זכרוני, מאמריך, כאשר נדחו, לא נדחו משום שהיו עילגים או כתובים רע, אלא מסיבות אחרות. כמובן שמיטב זכרוני זה לא כזה איי-איי-איי. אינני חושב שהמאמר כתוב רע. הוא אינו מבריק והוא היה רחוק מלשכנע אותי, אבל אינני חושב שהוא נופל בצורה משמעותית ממאמרים אחרים שהתפרסמו באייל בעבר. הקישור בין העבדים לבין הכיבוש מבוסס על הקישור שבין הטקסט של המאמר לבין הטקסט של וולד. אולי עשיתי עוול למאמר כשהבלטתי את הקישור הזה בפסקה הפותחת (אותה כותבת המערכת, בד''כ). נסה לשפוט את המאמר בלי להתייחס לאותה פסקה. |
|
||||
|
||||
זאת אומרת שאת הקו הברור מהעבדים השחורים לפלסטינים הכבושים מתחת אתה ולא עמית? כי מקודם, כשקראתי את הדברים והוזכרה שם בעית חוסר העבודה בשטחים, הרגשתי שעבדים מובטלים זו באמת בעיה מזן חדש... עכשיו הכול ברור יותר. טוב, אז המאמר הזה לא מטומטם כמו שחשבתי, אלא סתם עוד מאמר חד-צדדי, קצר מדי בעובדות ובהקשרים, ועמוס מדי ברגשנות מפוטפטת. אבל אתה צודק, היו פה כבר כמה כאלה (לא הרבה, אבל היו). זהו. |
|
||||
|
||||
החיבור נובע מעצם הבחירה לעשות שימוש בטקסט שנכתב אודות בעיית העבדות כבסיס למאמר. |
|
||||
|
||||
האם עמית התכוון רק לקחת את ה/תבנית/ של וולד ולהסב אותה לנושא הכיבוש, או שהוא בחר בנאום של וולד בדיוק כדי להגיד: פלסטינים כבושים = עבדים שחורים. [כי בקריאה שניה, אחרי השמטת הפסקה שלך, זה נראה כאילו הוא רק משתמש בתבנית, בלי כוונת השוואה.] אם הוא רק משתמש בתבנית- למה דווקא הנאום הזה? (זה מתחיל להיראות יותר ויותר כמו איזה תרגיל באיזה חוג- מתרגל: קחו את המאמר של וולד והסבו אותו לנושא רלוונטי לפי בחירתכם... ; כעבור שבוע- עמית: הי, אם כבר יצא לי דף כתוב, למה שלא אשלח אותו לאייל?... ; כלומר- העניין כולו תמוה בעיניי) ואם הוא אכן התכוון להשוות בין העבדות והכיבוש, אז לא נותר לי אלא לומר לו: מר קוינט, קח מספר וחכה בתור, אחרי האדון עם האושוויציטיס, והגברת עם האפרטהיידיטיס, תודה. |
|
||||
|
||||
בגרסא המקורית של המאמר, לפני העריכה, היה סימן קריאה בסוף השורה "על פי ... מאת ... משנת nnnn!" מסימן הקריאה הזה, שהוסר מפני שאינני אוהב סימני קריאה, אלא אם מדובר בנסיבות מתאימות, הבנתי שהכותב רואה בזה מעין טקסט שהדמיון בין המוצג בו לבין הנושא הנידון לעיל הוא כמעט נבואי, או לפחות מדהים במיוחד. מכך נבעה השוואתי. |
|
||||
|
||||
דובי יקירי, אין לי שום בעיה עם זה שדחית בעבר מאמרים שלי (ואולי עוד תדחה בעתיד). זה צויין רק כדי להציג את העובדה שיש לך את היכולת להיות ברררן- בררנות שבמקרה זה, לצערי, לא הפגנת. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |