בתשובה למיץ פטל, 01/12/00 10:20
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נכון שיש הרבה יותר מכורים לניקוטין מאשר להרואין. למעשה, יש הרבה יותר מכורים לניקוטין מאשר לכל סם אחר, כולל סמים חוקיים (אלכוהול, ג'ת) וחוקיים למחצה (פרקודן, אמפתאמינים). הסיבה לכך היא, ככל הנראה, שהניקוטין הוא "אם כל ההתמכרויות". השטויות שמנסים להלעיט בהן את הציבור, כאילו השימוש בסם "רך" כקנביס (חשיש) יגרום להתמכרות לסם קשה יותר הן חסרות שחר. השימוש בניקוטין, לעומת זאת, הוא תנאי די הכרחי לשימוש בכל סם אחר. מימי לא פגשתי מכור לסמים קשים שאינו מכור גם לסיגריות. גם את האלכוהוליסטים שאינם מכורים לסיגריות ניתן לספור על יד אחת (פרט לנשים ילידות הודו, שאצלן תיתכן התמכרות לאלכוהול ללא התמכרות לסיגריות, אך זה באמת אינו הדיון כאן). הבעיה שלי היא שהמלחמה בסמים מתבצעת בהפעלת הרבה כח אכיפה ללא צורך, וגם ללא יעילות. השימוש בסיגריות הולך ופוחת מסיבות חינוכיות ואופנתיות. השימוש בסמים הקשים הולך וגובר. הדרך היחידה, לדעתי, להתגבר על המפגע היא חינוכית *בלבד*. לדעתי, יש להתיר שימוש בכל סם שהוא, במגבלות הנהוגות כיום לגבי אלכוהול, כלומר - מגבלת גיל בלבד. רק כך נוכל להביא את הבעיה למודעות הציבור ולהילחם בה. מעבר לעניין היעילות - באמת אינני מבין מדוע הממסד מרשה לעצמו לקבוע לפרט מה לצרוך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא ירדתי לסוף דעתך. האם יש, לדעתך, סיבה "ביולוגית" לכך שניקוטין הוא "אם כל ההתמכרויות", או שהדבר נובע מכך שגם בין הסמים החוקיים, ניקוטין הוא זה שההתמכרות אליו לא נתפסת, ציבורית-חברתית, כמרכיב שלילי באישיותו של המכור? (קשה לי בדיוק לנסח את האבחנה... היא מתבטאת בכך שאף אחד לא היה מפיץ שמועות שיריבו הפוליטי הוא מכור לניקוטין, מה שלא כן לגבי אלכוהוליזם). לגבי "תאוריית השלבים" (מה שקראת לו למעלה "שטויות"), ניכר שהרעיון כמו שמציגים אותו, וכמו שמנסים להשתמש בו, איננו נכון. אני משער שהוא מבוסס על שני דברים: א) כאשר חשיש הוא סם בלתי חוקי, צינורות-ההפצה שלו מעדיפים להעביר סחורות רווחיות יותר, ולכן ינסו - ולעתים גם יצליחו - לגרום להתמכרות לסמים "קשים" יותר. ב) אם קיים משהו שניתן לכנותו "נטייה מולדת להתמכרות", והוא איננו ספציפי-לסם, אזי סביר שבקרב המכורים לסמים "קשים" תימצא היסטוריה של שימוש בחשיש, נאמר. לא הבנתי איך התרה-בחוק של סמים נוספים תעזור להגביר את המודעות לבעיות הכרוכות בצריכתם, ואודה לך אם תרחיב בנקודה זו. את ההסבר למה שאינך מבין (במשפט האחרון שלך) כבר נתתי בהודעתי הקודמת. אני מניח שאין טעם לפתח כאן את הדיון העקרוני על מגבלות החופש. (בפועל, אגב, מערכת האכיפה ממש לא מתעניינת בעבירות "שימוש" אלא בעבירות "סחר ב-"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיבה לכך שניקוטין הוא "אם כל ההתמכרויות" אינה ידועה לי. הדבר שבו אני משוכנע הוא שזוהי אחת ההתמכרויות הקשות ביותר. ישנם חולים רבים המעשנים עד יום מותם, תרתי משמע, אפילו במקרים שבהם קיימת מחלת ריאות דוהרת שהיא פונקציה ישירה של העישון. כבר היכרתי חולה שבימים האחרונים לחייו היה מאבד את הכרתו בכל עישון סיגריה. לא רק שהסיגריות קיצרו את חייו, הן גרמו לו לסבל ישיר בזמן העישון. קיימת מחלת כלי דם הקרויה Burger. היא תוקפת מעשנים בלבד וגורמת לאיבוד איברים. מתפתח נמק המחייב כריתה של אצבעות, ובהמשך גפיים שלמות. הפסקת העישון עוצרת בהם את המחלה ומצילה את האיברים שלא נקטעו. רק מיעוטם מסוגל אכן להפסיק לעשן. אין אח ורע להתמכרות כה קשה בשום חומר המוכר לי. מכורים להרואין בדרך כלל נגמלים לפני גיל 50, אם אינם מתים מסיבוכי ההתמכרות קודם לכן (בערך %50 מתים). שיעור ההצלחה בגמילה מסיגריות הוא נמוך בהרבה, והנזקים לטווח ארוך הם גדולים יותר. כפי שכבר ציינתי, הסיבה לשוני בהתמכרויות אינה ידועה לי, אך אם שרדנו את התרת הניקוטין והאלכוהול אפשר, לדעתי, להרים את המחסום החוקי, ולהתרכז בהסברה. אני מאמין שאם נוקיע את כל הסמים, מבלי להסתיר את האמת על אף אחד מהם (כולל האמת שאין לחשיש נזקים משמעותיים מוכחים והוא כנראה אינו ממכר) נוכל להגיע למצב שבו הלחץ החברתי כנגד משתמשי הסמים יהפוך אותם למיעוט מבוטל. בהמשך יש לרכז הסברה כנגד מה שמרקס כינה "אופיום להמונים" אבל זה כבר למאמר אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה רוצה לומר לי שמי שאינו מעשן לא יכול להתמכר, או הרבה פחות סביר שיתמכר, לאלכוהול (אם אינו אישה מהודו)? אשמח לקבל הפניות למאמרים או מחקרים בנושא. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |