|
||||
|
||||
לאו דווקא שימיו ספורים, מספיק שיהיו צפופים מעבר למה שניתן לסבול (או כל רעה אחרת). כשנהיה צריכים, כדאי מאוד שיהיה לנו קצת נסיון באיך יוצאים מכאן. |
|
||||
|
||||
כמה אנשים בדיוק נוכל להוציא מכאן עוד 200 שנה? אני הייתי משקיע את כמות המשאבים המגוחכת הזו בשיפור תנאינו כאן, ולא בארמונות באוויר (בחלל?). |
|
||||
|
||||
זה בדיוק מה שאמרו ליורדי הים ההם עם משלחותיהם עתירות התקציבים. |
|
||||
|
||||
לאור התוצאות הלא-מחמיאות של הקולוניאליזם, האם אני יכול לומר היום, שהייתי תומך במשלחות האלה? |
|
||||
|
||||
כנראה שלא. מאוד יכול להיות שהיית אומר אז, בדיוק את שאתה אומר עכשיו. מה לעשות שהרוח האנושית המטורפת (ואני אומר זאת באהבה) לא מקשיבה לקולות ה''הגיון''. האנושות תמשיך לבנות ארמונות באוויר ולדעתי היא אפילו תמשיך להצליח. |
|
||||
|
||||
התהילה מגיעה בעיקר לאחר המוות. |
|
||||
|
||||
החיים לא מתים, הם רק מתחלפים. במילים אחרות: אנשי העבר תרמו להווה ואנשי ההווה תורמים לעתיד. החיים קצרים והחלומות ארוכים... יש אנשים שמנסים לבנות ארמונות באוויר וטוב שכך. בלעדי אלו, אינני רואה שום דבר מיוחד במין האנושי. |
|
||||
|
||||
ארמונות באוויר, מטבעם יקרסו אל השכחה.. ארמונות על הקרקע יעסיקו ארכיאולוגים בעתיד. ארמונות על המים ישקעו ללא טיפול. |
|
||||
|
||||
ארמונות באוויר של אנשי העבר, הם בדיוק הקרקע המוצקה עליה אתה הולך היום. רק נדמה לך שהיא תמיד היתה שם או שהיא תמיד היתה מוצקה. כשתסביר לי מה כל כך מוצק במושגים (וגם למה זה תמיד היה מוצק) אווריריים כמו: שפה, מדינה, חברה, ארה"ב, ערכים ואושר אופטימלי של האזרחים, אולי אתחיל להבין את הסלידה מארמונות באוויר. ארמונות על המים ששוקעים - זה כבר בעייה של הפקות כושלות של Kevin Costner. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |