בתשובה לגלעד ברזילי, 31/01/03 14:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מוכן לקבל את האפשרות שפוליטיקאים מסויימים עלולים להיות יותר מקיאוויליסטיים משמקובל להניח. למשל, אם ראש מפלגה יכול לגרום שיכנסו חמישה נציגים לכנסת ולא ששה, הוא עלול לפעול בכיוון הזה אם הנציג השישי הוא יריב בתוך המפלגה. הבעיה העקרונית בכל הניתוחים האלה, היא שהם דורשים יכולת חיזוי מדוייקת של העתיד, וכדור בדולח (אני נוטה להאמין) אפילו לפוליטיקאים אין. בפני ראש המפלגה מהדוגמא לא עומדות שתי אפשרויות (מסע-בחירות סביר שבסופו ששה נציגים, או שטויות-בכוונה שבסופן חמישה). העתיד הוא תמיד מעורפל בהרבה, והפוליטיקאי שלנו תמיד עשוי לקוות שהוא יוכל להגיע לשבעה מנדטים (והנציג השביעי יקנה לו את הרוב המיוחל במוסדות) או לחשוש שידרדר לארבעה (ויאלץ לפרוש?). כמעט תמיד, סטיית התקן גדולה מכדי שאפשר יהיה לתכנן תוכניות מפורטות, ונשארת רק האקסיומה הכללית שקל יותר לבצע את המטרות ארוכות הטווח ככל שהתמיכה במפלגה עולה. אפילו במקרה של מצנע, שבו אתה מציע שמטרתו האמיתית היתה מפלגה קטנה כמה שיותר, הוא מן-הסתם לקח בחשבון שהחישוב הערמומי ביותר ("נהיה מפלגה קטנטונת, שרון לא ירצה אותנו, ילחם באמריקאים לבד, יפסיד, נהיה רוב בכנסת ב- 2024, נגשים סוף-סוף את מטרתנו האמיתית") עשוי להכשל (ובסיכוי לא-זניח), ולכן הסיכון שבהימור הזה גדול מן התועלת הצפויה שלו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אז איפה זה משאיר אותך, למשל בנסיון להסביר את אופן ניהול מסע–הבחירות של העבודה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Never underestimate the power of human stupidity.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התעלמות! אפילו לא איזה "אני לא רוצה לענות" מינורי ומובן אלא פשוט התעלמות! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע רגע, אבל למה בעצם אתה לא... סתם סתם, נכבד את תשובתך ונעזבך לנפשך. צ'או. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא לא מחסידי בלבן. אני חושב שמצנע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פסקה 2 - נכון, ואכן לא שמעתי שמישהו מציע את התיאוריה שבפסקה 1. הפסקה האחונה: אני חושב ששרון היה רוצה את העבודה בקואליציה, לא משנה מה גודלה של העבודה. אבל ככל שהעבודה יותר קטנה, כך "קל" לו יותר להקים קואליציה בלעדיה (מרכאות, כי זה לא מה ששרון רוצה), וכך יגדל הלחץ עליו להקים קואליציה כזו. "נהיה רוב בכנסת ב- 2024, נגשים סוף סוף את מטרתנו האמיתית". אתה שוב עושה הנחה שאנו לא עושים, שהפוליטיקאי משיג את מטרתו דרך המפלגה שלו. ההנחה שלנו היא שמצנע רוצה לקדם את המטרה הבדלנית, שסוכניה נמצאים גם בימין, גם אצל הפלשתינים וגם אצל האמריקאים, וחיזוק או החלשה של מפלגתו הם לא יותר מאמצעי. מצנע מן הסתם לא מניח שהוא (או איזשהו בדלן אחר) יהיה ראש העבודה עוד 20 שנה. אני מנחש שפוליטיקאים בארץ לא עושים חישובים טקטיים מעבר לבחירות הבאות1, כי מי יודע מי יעמוד אז בראשות איזו מפלגה, למי יהיה כוח ומה יהיה הקונטקסט (ובכך אני מקווה שאני עונה לפסקה השלישית שלך). אם אכן מטרתו של מצנע היתה להקטין את העבודה, אני מאמין שכל מה שעמד לנגד עיניו היה הקדנציה הקרובה. מן הסתם הכשלון של העבודה מסכן את המשך הקריירה שלו עצמו, ומן הסתם הוא היה מודע לזה. 1 ובכך, כמובן, אני שותף לשיח העממי על הפוליטיקה, אבל רק במקרה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועכשיו אלי ישי אומר (בראיון לערוץ 91FM, מספר לי חלון המבזקים של "הארץ") ש"צריך להוציא את עלה ירוק מחוץ לחוק. ``זו בושה שהם מתמודדים בבחירות``". מה זה יכול להיות, מלבד נסיון של הרגע האחרון להעביר מנדט נוסף ממרצ אל אחוז החסימה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |