בתשובה לeasy, 01/02/03 23:24
 |
|
 |
||
|
||||
 |
גם אני בעד ולו כי זה יקל מאוד על חיילים קרביים ועל מוצ'ילרים. מצד שני, גם זה לא יצליח למנוע את התוצאות העגומות של חוק שימור האנרגיה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כור אטומי קטן על החללית והיא מתרוממת לה בשלווה למעלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפתרון היותר סביר הוא מן הסתם מאיץ חלקיקים על החללית. במקום לשרוף טונות של דלק "יורים" לאחור חלקיקים טעונים במהירויות קרובות למהירות האור וכך יוצרים דחף להאצה/בלימה. הבעיה שכיום מאיצים הם באורך של מספר קלומטרים. כשיצליחו להקטין אותם לגודל של חללית יהיה על מה לדבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה ודאי מתכוון לביקוע מאולץ של גרעינים באמצעות מאיצי חלקיקים. כך ניתן להפיק אנרגיה גרעינית בלי להתעסק עם חומרים רדיואקטיביים בקיעים ספונטנית כמו בכורים של היום. מאיץ נסיוני כזה הוקם אאל''ט בספרד והוכיח היתכנות. אולי ביום מן הימים יוקם אחד כזה גם בארץ. לגבי שימוש בחלקיקים טעונים מואצים למהירויות יחסותיות בתור דחף רקטי, אני לא מבין למה זה טוב. נצילות ההאצה למהירויות האלה היא נמוכה למדי, וכמות החומר המואץ היא קטנה מאד. כל חלקיק מואץ אמנם לאנרגיות של מיליארדי אלקטרון-וולטים, אך ההספק הכולל של המאיץ הוא בד''כ מסדר גודל של חלקי מיליואטים. אמנם אפשר להשתמש באלומת חלקיקים אנרגטית כזו בתור מקדחה מאד מאד יקרה, אבל בתור מנוע דחף מאד מאד יקר ואיטי הייתי כבר קונה פרופלור של צוללת. אגב, יש גם מאיצים קטנים באורך של עשרים-שלושים מטר בלבד. כך מאיצים למשל אלומות של יונים כבדים (כמו עופרת) מהם קולפו כל האלקטרונים, ואלה מפגיזים מטרות נייחות ליצירת איזוטופים רדיואקטיביים אקזוטיים, למשל לצרכים רפואיים. איזה אסון. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |