 |
|
 |
||
|
||||
 |
לו הייתם נכנסים לצה"ל, הייתם יכולים לעשות את מה שהבחור הבא עשה: קצין מודיעין עיכב מידע מודיעיני, לטענתו על מנת להציל חיי פלסטינים חפים מפשע. כתוצאה מעיכוב המידע, התבטלה הפעולה האווירית הזו בשומרון. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל זהו גבור חד פעמי (או גבור מתכלה בצה"לית), שכן הוא הועבר לתפקיד בו לא יוכל לחזור על המעשה. אגב, בידיעה של מעריב http://images.maariv.co.il/cache/ART425652.html (שYney באצילות מפתיעה נותנים לו קרדיט), כתוב שנערך לו משפט, ובמשפט לא התקבל טיעונו לגבי "פקודה בלתי חוקית בעליל" אשר *חובה* לסרב לה. אלא שזה לא ממש מדויק. מה שנערך לא היה משפט (בפני בית דין) כי אם "דיון משמעתי" בפני קצין שפוט (לא צוין האם זוטר או בכיר), שהוא אמנם קצין, אך לא משפטן, אשר קביעתו בנושא, פרט לסמכותו לגזור עונש על הנאשם, זהה (מבחינת תקפה המשפטי והמחיב) לקביעתך או קביעתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את אבא שלי לימדו בקורס קצינים, שמטרת החוק הצה''לי בכל הנושא של ''דיונים משמעתי'' היא לאכוף משמעת, לא לחפש את הצדק. לכן, אני מסכים איתך לגבי חוסר המשמעות של קביעתו של הקצין. אם זאת, הייתה, לפי מיטב ידיעתי, לקצין הנשפט הזכות לקבול על החלטה זו, ולבסוף להגיע לבית-דין צבאי. הוא לא השתמש בזכותו זו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מדויק. זכותו לסרב להשפט בפני הקצין השופט, ואז מועבר הדיון למפקדו של הקצין השופט. הזכות הזאת עומדת רק פעם אחת. ניתן גם לבקש להעביר את הדיון לבית דין, אבל אין חובה להעתר לבקשה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, לא עומדת ברשותו של החייל הזה כל זכות לערער על פסק וגזר הדין ב"דיון המשמעתי" הזה, שהוא בפועל משפט שדה שאינו בשדה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עומדת לו זכות הערעור לאחר הדיון, וזאת להבדיל מהזכות שלא להשפט בפני קצין השפוט המסוים, העומדת לו לפני הדיון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי הפרסומים הוא נשפט ע''י מפקד יחידתו, כך שבכל מקרה הוא לא נשפט ע''י קצין זוטר, כהגדרתך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשום מקום לא הגדרתי שהוא נשפט ע''י קצין זוטר, כי אם ע''י קצין שיפוט (שאינו משפטן), ולא ע''י בית משפט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לראשונה ישפט סרבן שרת מטעמי מצפון בבית דין צבאי ולא בדין משמעתי. הארץ: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. על פי הכתבה, האגודה לזכויות האזרח קבלה ''כי זוהי עליית מדרגה באמצעי הענישה, וכי היה ראוי שצה''ל יתאפק ולא ינקוט צעד כזה כל עוד הוא תלוי ועומד בבג''ץ''. אם זכורני נכון, שניים מסרבני השירות ביש''ע עתרו לבג''ץ בדרישה להעמידם לדין צבאי דווקא, ולא לדין משמעתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה גם מה שאני זוכר. אם אני לא טועה, הם רצו לגרור את זה אח''כ לבג''ץ כדי לערר על חוקיות גיוס החובה בכלל. זכור לי משהו כזה מ''אינדימדיה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כאן פנים לכאן ולכאן. מי שרוצה להוביל מאבק עקרוני, שבו יש אפשרות שיקבעו תקדימים, יעדיף את ההליך המשפטי על פני זה המשמעתי. מי שחושש למחיר אותו עלול הסרבן הספציפי לשלם, יעדיף דיון משמעתי, שסמכות הענישה בו מוגבלת, על פני דיון משפטי שבו סמכות הענישה רחבה הרבה יותר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |