בתשובה לירדן ניר, 22/11/00 2:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
עכשיו בלבלת אותי לגמרי ? באיזה ניתוח של הדברים האלה ערן צודק ? הרי הטענה הבסיסית שלו עכשיו היא שהוא מהאו"מ. שהוא רק הביא את הדברים האלה מבלי שהייתה לו בהקשרם עמדה כלל. כל הויכוח ביננו היה שלדעתי לא סתם הביא את הדברים אלא שהאמין בהם. גם כתבתי לא את זה אז והוא לא סתר זאת בזמנו. ואשר לתיזה שלך, האם באמת אחר קריאת הדברים אתה מאמין שמדובר בניסיון השפעה של איזה פוליטיקאי שלהם על חבריו ? אני לא טוען שכל הידיעה הזאת לא מופרכת מעיקרה . זה הרי הוכח עכשיו ואני בניגוד לפחות לאהוד יערי טענתי זאת גם אז. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
התזה שלך שגם ערן מצא לנכון להגן עליה, על היותה של אותה הודעה אמצעי לחץ (שכפי שאמרתי אינה סבירה בעיניי), אינה קשורה כלל בויכוח המקורי שהוא: האם חשב ערן בעקבות קריאת ההודעה שהסכמי קמפ דויד עומדים להסתיים בהצלחה, בניגוד לי שהייתי בטוח שהידיעה הזאת חסרת שחר, ושאינה יכולה להביא לשום אופטימיות. איני יודע איך יוצא תמיד שכשאני עונה לערן אני מוצא את עצמי פתאום מתווכח על משהו אחר לגמרי, ואני כמו כמו שאומר אותו גשש: "בכלל לא התכוונתי". אולי בחוג לפילוסופיה לומדים לעשות את זה ליריבים לויכוח. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |