בתשובה לניתאי ארטנשטיין, 21/11/00 23:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"מדינה פלסטינית שתקום ללא הסכמת ישראל תתקוף אותה אם תצבור את הכוח הצבאי הדרוש, ומדינה שתקום עם הסכמתה לא תעשה כן באותו מצב." לא זו טענתי (וגם לא של ערן, להבנתי). אני מדבר על עם-או-בלי הסכם כקיצור למסגרת מחשבתית רחבה יותר, שאותה שוטח כאן ערן לעתים. עם הסכם, פירושו הסכם של גבולות פתוחים ואינטרסים כלכליים משותפים. אינטרסים אלו אמורים למנוע מהמדינה הפלסטינית לתקוף את ישראל, ולא ההסכם כשלעצמו. בלי הסכם, הרעיון הוא שגם כאן פלסטין לא תתקוף את ישראל, אבל הפעם בגלל הרתעה. זה לא שפרס, ביילין ושות' מחרחרים מלחמה. בהמשך דבריך יש מהלך מוזר. אתה מניח שמה שאתה קורא לו "האינטרס האישי" של ברק וערפאת מכתיב את המהלכים, ומלין על כך שאף אחד לא מצליח לנתח כך את המצב. אז אולי לא זו הדרך? ומהו בכלל האינטרס האישי שלהם? וילה גדולה יותר בכוכב יאיר ובעזה, בהתאמה? סביר יותר שאתה רואה כאינטרס שלהם הישארות בשלטון. דא עקא, אני חושב שתתקשה לראות איך מהלכיהם מסייעים להם בכך (בוודאי מצד ברק). אולי בכל זאת תיתן צ'אנס לניתוח של ערן ש*מצליח* לא רע - לדעתי כמובן - לנתח את המהלכים, דווקא לאור ההנחה המוזרה שברק פועל לקדם את מה שהוא רואה כאינטרס של המדינה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הדברים קצת מתמרחים מדי בדיון הזה, לטעמי לפחות, ועל כן אענה בקצרה: 1. טענתי הראשונה אכן היתה כי זו תמימות להאמין שעצם קיומו של הסכם יהווה פקטור למדינת פלסטין העתידית בשיקוליה האם לתקוף את ישראל. אתה ציטטת אותי במדויק, מלבד לקטע של "זו תמימות להאמין", שהפך את כל המשפט. 2. אם אכן שנינו מסכימים בנקודה הזו, למה בכל זאת לדידך האינטרס של ברק הוא להגיע להסכם עם הפלסטינים? הרי בשלב זה יהיה בלתי אפשרי להעביר אותו בבחירות, ויהיה הרבה יותר קל להשאר בעימות נמוך עצימות. 3. לי אישית יש מעט מאוד ספק שהאינטרס האישי של ברק הוא זה שמוביל אותו ברוב רובו של הזמן. אם לא היה כן, סביר להניח כי מזמן היה פועל בכיוון של פינוי חברון, או כמה מישובי רצועת עזה הבעיתיים יותר דוגמת כפר דרום - שאוכלוסיתו קטנה מ- 250 איש. אגב, פיסת טריוויה לקהל הרחב - הידעתם כי ברצועת עזה גרים כיום כ- 6000 יהודים, וכי אותו קמצוץ מתאבדים הוא זה אשר בעיקרו גורם לכך שחיילי צה"ל יאלצו לשהות ברצועה ולהרג שם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הידעת כי מזרח התיכון מתגוררים כיום כ4.5 מליון יהודים, וכי אותו קמצוץ מתאבדים הוא זה אשר בעיקרו גורם לכך שחיילי צה"ל יאלצו לשהות ברצועה צרה וצפופה זו ולההרג שם? אם היתה לך טיפה אוריינטציה גאוגרפית היית שם לב שבימים האחרונים נהרגו שלושה חיילים על גבול הרצועה בתוך תחומי מדינת ישראל הקטנה, על ידי מפגעים מתוך הרצועה, תוך כדי שהם מגינים על אוסף המתאבדים המתגוררים בנחל עוז, כיסופים, סעד, כפר עזה וכו'. אגב יש לך איזו פיסת טרוייה מפתיעה על המתאבדים הגרים בחדרה ובירושלים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סגן אדוארד מצ'ניק, קצין DCO, נהרג מפיגוע מטען במפקדתו בגוש קטיף. סמ"ר ברוך פלום וחייל נוסף נהרגו מפיגוע במחנה שאחראי על אבטחת כפר דרום, כאשר רק סמל סאמר חוסיין מגדוד הסיור הדרוזי נהרג בסמוך למחסום ארז, וגם אז, כזכור לי, בצד הפלסטיני שלו. זאת מבלי להתייחס לקורבנות של השבועות הקודמים, שכולם, מבלי יוצא מן הכלל, נפגעו בתוך רצועת עזה ולא בסמוך לה. להבא, אנא המנע מלהגיב על נושאים בהם אין לך שום מושג ושום נגיעה לעובדות. כמו כן, אודה לך אם תמתן את הטון האגרסיבי בהודעותיך, שכלל אינו הולם את בורותך הבולטת. ולטיעוניך הרחבים יותר: אמנם נוכחות היהודים כאן במזרח התיכון אכן דורשת קורבנות רבים, אך במצב זה השיקול הוא לא הסיכון מול התועלת, כפי שהוא צריך להיות ברצועת עזה דלת המשאבים, אלא האם הערכים הציונים-לאומנים, וערך הקרקע בראשם, עדיין תקפים. את דעתי בנושא אשאיר לעצמי בשלב זה, בעיקר לאור הנחתי שעם עמיתי הנוכחי לדיון אין הרבה על מה לדבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכוונה היא, כמובן, לגדוד הסיור הבדואי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואף על פי כן מדובר בחייל מהגדוד הדרוזי (שאינו גדוד סיור) שעסק בסיור במקום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשובה קצרה (וסליחה לשאר המגיבים, אני מאד עסוק בימים אלו) אותם "6,000 מתאבדים" לשיטתך שנדרשת הגנה של חיילי צה"ל עליהם, הם אלו המונעים בין השאר את העברת כל הרצועה לפלשתינים - מצב בו *אף* *אחד* לא יוכל לדאוג שהישות הפלשתינית לא תייבא נשק כבד, יהיה פיקוח על שדה התעופה והנמל ההולך ומוקם בעזה, ומישהו ידאג למנוע את הברחת הנשק דרך מנהרות ממצרים לרפיח. כך שלהבנתי, זהו אינטרס של "חסידי ההשתלבות" בפוליטיקה הישראלית והפלשתינית דווקא לדאוג שישארו אותם אנשים במקום בו הם נמצאים. בדרך כלל (כמו בחברון למשל, אבל גם ברצועה) אלא אנשים ש"ארץ ישראל" חשובה בעיניהם יותר מ"מדינת ישראל" כלומר אנשים שחשוב להם להאחז באדמתם יותר מאשר איזה דגל מתנוסס מעליה. מה שיוביל בתורו (ולכך רמז ירדן בפרשנותו אותי אי-שם למעלה) לגבולות פתוחים עם היישות הפלשתינית, שמובילים לאופי אחר של שלום, מאשר שלום של גבולות סגורים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, איני רואה כל סיבה מדוע יש צורך בהתנחלויות על מנת להחזיק בידינו את גבול פלסטין-מצרים. כל ההתנחלויות ממוקמות צפונית לגבול זה, כאשר רק התנחלות אחת, רפיח ים, ממוקמת באיזו שהיא קרבה רלבנטית לגבול. נהפוך הוא - יהיה נוח בהרבה למקם שם קו מוצבים, דוגמת קו בר-לב ז''ל או קו התילים ברמת הגולן, ולהחזיק את הגבול בידינו בעזרתו. אגב, איני חושב שערפאת יוכל להעביר הסכם ללא שליטה פלסטינית מלאה בגבולות, בדיוק כמו שלא יכל להעביר הסכם בלי פשרה נרחבת יותר בירושלים. ובכל מקרה, אסור לנו להסתמך על שיקולים כמו אלו שהזכרת בבואנו להבטיח כי פלסטין לא תהפוך לכח צבאי ראוי לציון, שכן אם לדוגמא תבטיח את שליטתך בגבול פלסטין-מצרים, תוכל מדינת פלסטין לסחור בנשק דרך חוף עזה - אלא אם כן תחליט להחזיק גם אותו בשליטת ישראל, תוכנית לא פרקטית בעליל (אם אינך מסכים גם עם נקודה זו, אשמח לדון בה). לא. שמירת הבטחון תאלץ להתבסס, מזמן הקמתה של מדינת פלסטין, על טיפוח אינטרסים משותפים ולא רק על יתרון צבאי. כמובן שהמונח הזה, 'טיפוח אינטרסים משותפים', משמעותו בעיקר תגבור שליטתם הכלכלית של ישראל וארה''ב באזור, אך זו כבר נקודה אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקצרה (באמת!) ההתנחלויות הן כלי ולא מטרה. הן *כרגע* בעיקר כלי להבטחת שהיית צה"ל במקום. אני יודע, נראה לך שאני הופך את הסיבה והמסובב – תשובה חלקית בפסקה הבאה. מרכזי אוכלוסייה ותעשייה הם הדרך להסכמי שלום "חמים", לגבולות פתוחים ולאינטרסים משותפים. ראה למשל את הקו של טדי קולק בירושלים – שכונות יהודיות מופרדות משכונות ערביות, לעומת הקו של אריאל שרון ושמואל מאיר המנוח – בית פה ובית שם בלב השכונות הערביות – בחינת יצירת מצב של אי יכולת להעביר גבול, שמשמעו שכל גבול יהיה סמלי בלבד דהיינו גבולות פתוחים. לכן, עצתי "הצבאית-מדינית" היא:שים מוצבים היכן שאתה מתכוון לסגת (ע"ע קו בר-לב), וישובים היכן שאתה מתכוון להשאר. אשר לערפאת – הוא הגיע למדרגה של סמל על אנושי אצל הפלשתינים והאוכלוסייה ברובה תקבל את כל מה שהוא יחליט. לגבי מתנגדיו מבית ומחוץ – זה כבר סיפור אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלת ההתנחלויות, ולמה ברק לא מפנה אותן, היא שאלה מצויינת. אתה תולה זאת ב"אינטרס אישי", ואני שואל שוב, למה אתה מתכוון בביטוי הזה, ואיך זה קשור להתנחלויות. אני מעדיף עדיין לחפש הסבר בתחום מה שברק רואה כאינטרס הלאומי. שמעתי בזמנו הסבר למה הוקמו ההתנחלויות מלכתחילה (לא מבחינת המתנחלים בפועל, אלא מבחינת הפוליטיקאים שאיפשרו/עודדו זאת). ההסבר הוא בערך הסברו לעיל של ערן: מדובר בפוליטיקאים מאסכולת השילוב (כמו ברק) שראו בכך הזדמנות פז: הנה אנשים שכל כך רוצים לגור על אדמת האבות, שהם יהיו אולי מוכנים לעשות זאת גם תחת שלטון פלשתיני (או מוקפים בשלטון כזה). וכך יתערבבו להם האינטרסים ויתבסס לו השילוב. ההסבר הזה לא נראה לי מספיק ברור כדי שאני אוכל להיות רגוע איתו, אבל לא שמעתי טוב ממנו (למען האמת, לא שמעתי בכלל שום הסבר אחר, שאני אהיה מוכן לקרוא לו הסבר - להבדיל מסיפורים על זכרונות מבית אבא של ישראל גלילי, וכאלה). מכל מקום, בשנים האחרונות הוא מתחיל להיות עוד פחות מספק: האם לאחר הדינמיקה עקובת הדם והמרירות שנוצרה בין המתנחלים לפלשתינים ניתן עדיין לראות בהם גורם מייצב פוטנציאלי לעת שלום? הסבר אחר שלי הוא שכרגע ההתנחלויות הן הדבר העיקרי שמפריע לערפאת במדינתו העצמאית שלה הוא חותר. כזכור, אני סבור שערפאת הוא יריב של ברק מבחינה זו שערפאת רוצה להקים מדינה ללא הסכם וללא שילוב כלכלי עם ישראל. במסגרת מאמציו של ברק לכפות על ערפאת (או על מנהיג פלשתיני עתידי) הסכם, ההתנחלויות הן עוד קלף שיש לו: בהסכם, יוכל ברק להציע לפנות חלק מההתנחלויות. עד אז, אם הסבר זה הוא נכון, הוא יעדיף להשאיר על כנן כמה שיותר התנחלויות, גם במחיר הקזת דם מסויימת, כדי לשמור לעצמו יותר קלפי מיקוח. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |