 |
|
 |
||
|
||||
 |
אובייקטיבית, מבחינת הצדק אתה צודק. אבל כיוון שאני עצמי יהודי זה לא מדגדג לי כל כך, ועל כך היו צריכים לצעוק אלה שרואים עצמם נפגעים. אגב, הזכרתי כאן פעם את הספר "פרשת דמיאניוק" שמספר על, אולי, עוות הצדק הכי גדול שהיה במדינת ישראל ועל חיפוי מביש במערכות המשפט אצלנו. ממש נורא ואיום. ייתכן שחלק מהסיבות להתפתחות העוות הענק הזה בראשיתו, הוא בדיוק כפי שאמרת: היותם של השופטים יהודים. אולי היותי יהודי גם גרמה לי אישית לטעות בצורה כל כך קיצונית בזמנו, ולהיסחף עם העדר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מי שראה עצמו נפגע צעק. זה לא עזר. לאייכמן היו שני קווי הגנה. "מלאתי פקודות" היה הקו השני. הקו הראשון היה הטיעון,ששופטיו היהודים אינם יכולים להיות נייטרלים כאשר נושא המשפט הוא השואה. השופטים דחו את בקשתו לפסילתם,ולקבלת שופטים נייטרלים. הנימוקים: א. בנושא כמו רצח עם אף שופט אנושי אינו אמור להיות נייטרלי. ב. שופט מקצועי יודע לשים את רגשותיו בצד בבואו לשפוט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני מנסה להסתכל על העניין אובייקטיבית (בעצם, כבר אמרתי זאת), היה איזה ממש בטיעון מה שאתה קורא "הקו הראשון". מאידך גיסא, התוצאה הסופית הייתה ללא ספק מצויינת. צריך גם לחשוב איזו אלטרנטיבה הייתה. מי רצה אז, והיה יכול לשפוט את אייכמן ? את דמיניוק, למשל, האמריקאים לא רצו לשפוט בעצמם והעבירו אותו אלינו. אילו לא נשפט והוענש בכלל בגלל הטיעון הזה, הייתה בכך פגיעה יותר גדולה בצדק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב מקרה הפרקליטה המדליפה מוכיח בעליל שהאדם לא שוכח את דעותיו הפוליטיות גם כשהוא עובד במערכות הצדק, ולפעמים הוא אפילו מנצל את מקום עבודתו למען דעותיו אלה. במקרים משפטיים מורכבים בהם יש לפעמים חילוקי דעות בין השופטים, והם מוצאים פסקי דין הפוכים, האם לא ייתכן שפסק הדין של שופט יושפע אפילו לא במזיד מדעותיו הפוליטיות ? הייתי אומר יותר מכך. זה יכול להיעשות לפעמים אפילו במזיד. הפרקליטה חשבה שלא תתפס. נגד שופט שנוהג כך אין בכלל הוכחות . . . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולכן ברור שיש השפעות של עולמם הרוחני על הפסיקות שלהם. "נגד שופט שנוהג כך אין בכלל הוכחות" - סליחה? פסקי הדין מנומקים ומפורסמים ומי שנטיותיו הפוליטיות (או המיניוֹת, או העדפותיו הקולינריות או מצב ברוח שלו או חוסר ריכוז או X,O טפשות) מוצאות ביטוי באיכות הלוגית-משפטית של הכרעת הדין עומד בביקורת נוקבת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרים מורכבים, קשה לבקר. חוץ מזה נניח אפילו מבקרים את פסק הדין של השופט העליון. מה'כפת לו ? אני מצאתי פעם שהשופט אור מסלף בפסק דין אחד פסק דין קודם שלו, ואפילו פרסמתי זאת מעל דפי האייל הקורא. . . אז במה זה הזיק לו ? מילא אני. אבל יצא לפני זמן קצר ספר שלם בשם "אהרון ברק ומנעמי שלטון החוק", שנכתב ע"י עורך דין, ובו בקורת על מקרים רבים ושונים במעשיו של ברק. מישהו בכלל מתייחס ? מישהו שמע על הספר הזה ? התייחסותו של ברק שנשאל על כך הייתה דרך דוברת בית המשפט במלים: "הדברים אינם ראויים לתגובה", ובכך נגמר העניין. תופי הטם טם של התקשורת לא נשמעו, ובמקום זה דאגה התיקשורת לפרסם ספר אחר עליו בשם "כבודו" שאין בתוכנו שום ביקורת אלא "ליקוקים" בלבד. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |