בתשובה ליעקב פופק, 22/01/03 14:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אות חביבה, שילוב מעניין של האופקי והאנכי עם שבירת סימטריה מורגשת היטב אך לא מוגזמת. ניכרות השפעות מוקדמות של הרי''ש ושל הזי''ן, אך השילוב סינרגטי מספיק כדי להצדיק קיום נפרד. אני משתמש בה לעתים תכופות, ואין לי טענות מלבד זה שבשדה כבידה חזק היא נוטה ליפול קדימה. לגבי סעיף ה' שלך - אני דווקא מוצא אותך משעשע בד''כ. אני גם מוצא את הדיאלוג שאתה מנהל עם ההוגה שלך משעשע למדי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הנה שאלה לגמרי אוף טופיקית. הדל"ת, כמו שאר אותיות העברית, התפתחה בדרך של חקיקת אותיות באבן. אני תוהה למה הם היו צריכים כל מיני וריאציות דומות (ר, ד, ו, ז), ולעומת זאת שכחו אפשרויות חדשות לגמרי לגוון את הצורות - למה אין אות שנראית כמו ש' הפוכה? למה אין אות שנראית כמו מינוס? (חלק מהתשובה ידוע לי - האותיות העבריות התפתחו מסימנים כמעט איקוניים, כלומר קרובים למשמעותם. אבל זה רק חלק). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם האותיות האלה דומות זו לזו גם בכתב העברי העתיק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לקראת אמצע העמוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, המקרה של האות זי"ן ממש מטריד - היא התחילה את הקריירה כקו/וים אופקיים, ובאיזשהו שלב הם נעלמו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |