בתשובה לש. פוגל, 07/12/99 17:38
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הכותב מסיים את הודעתו בטענה כי הדתי "האמיתי" (את המרכאות אני הוספתי) מקיים מצוות כיוון והן "אמת" (שוב מרכאות שלי) ובלי לשפוט אותן במונחים של קל וקשה. טיעון כזה היה קביל אילו היתה ליהדות מערכת מצוות אחת סדורה ומקובלת על הכל. בפועל, אין דבר הרחוק מן האמת יותר מזה. לכל יהודי דתי יש את הרב שלו, שאותו הוא עשה לעצמו משיקולי העדפה אישית (או נוחות, רחמנא לצלן), ולמעשה הרב משמש כסמכות אולטימטיבית לגבי תקפותן של מצוות מסוימות עבור אותו דתי שבו מדובר. כל דתי וסל המצוות שלו, וכמעט כל אחד יתייחס לזרמים האחרים בזלזול המהול לעתים בתיעוב, יקרא להם בכינויי גנאי, ובדרך כלל יקרין כלפיהם שהוא Holier Than Thou. קדוש ממך. אני צודק ואתה טועה. אני דתי אמיתי, ואתה חתיכת חפיפניק פרזיט שדואג לנוחות של עצמו. ולמה אני, לשם הדוגמה בלבד, מרשה לעצמי לאכול דבש (שמקורו כידוע בחיה לא כשרה)? לא משום שזה טעים, אלא משום שלאחר "בירור פילוסופי מעמיק" שבמסגרתו בניתי לעצמי מערכת של כללים, אמונות ומצוות שתואמות (הפלא ופלא) את השקפת עולמי, הגעתי למסקנה שמדובר במזון לגיטימי וגם לא לגמרי בלתי-טעים. דתי אמיתי, אלק. מזכיר לי קצת ציטוט ישן אך אותנטי לחלוטין של יצחק שמיר: "כששמעתי את עצמי מדבר, השתכנעתי סופית שאני צודק". אסף |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אין טעם לדון בזה כל עוד לא תופנם המתודיקה הדתית. ללא הבנה מעמיקה של עקרון ''שבעים פנים'' אין טעם לדיון כזה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה למשהו שאסף כתב לפני כמה זמן: "כששמעתי את עצמי מדבר, השתכנתי סופית שאני צודק" – אמרת את זה על הציבור הדתי – אבל אולי תקשיב גם אתה קצת אלינו? פוגל בא לכתוב פה משהו, וכולם מסתערים עליו, לא רוצים לשמוע, אומרים שהוא סגור. וחבר'ה: בסופו של דבר, הוא מעביר ביקורת על המחנה של עצמו!!! הוא קצת יודע מה הוא מדבר!!! תפתחו קצת כולכם, ותורידו כמה דציבלים. מותר גם להסכים מידי פעם, אתם יודעים? ואם לא להסכים, אז אפשר לשאול. לא צריך לתקוף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עקיבא היקר, הביקורת שהעביר הכותב המקורי איננה על המחנה של עצמו, אלא היא על אותם אלה שלשיטתו מתחזים לדתיים אבל אינם כאלה באמת, כי הם ''חפיפניקים''. הטענה הנגדית שלי היא שאין דבר כזה ''דתי אמיתי'', כי כל דתי משוכנע שהוא האמיתי והאחרים מחפפים, טועים, או איך שלא תקרא לזה. באותה מידה אני יכול למתוח ביקורת על החילוניים שעוסקים בפולחן דתי מדי פעם (צמים ביום כיפור, חוגגים בר מצווה בבית כנסת, מלים את בניהם) למרות שאינם מאמינים בשום אלוהים. בעיני כולם צבועים, גם ה''מסורתיים'' שנוסעים לבית הכנסת בשבת, וגם הדתיים שמודדים את האחר לפי צבע וגודל הכיפה שעל ראשו, ושאר תכונות חיצוניות ומנהגים שאין להם דבר וחצי דבר עם פנימיותו של האדם. אסף |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |