בתשובה לזוהר, 21/01/03 15:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אכן, האמונה בבורא עולם אינה סותרת את השכל הישר, בדיוק כשם שאי האמונה בבורא עולם אינה סותרת את השכל הישר. שאלת קיומו של בורא עולם אינה שאלה של הוכחה וידיעה, כי אם שאלה של אמונה. יתרה מכך. גם האמונה בקיומו של בורא עולם אינה מובילה בהכרח למסקנה כי אותו בורא יושב ובודק מה כל אחד עושה בזמנו החפשי, מה הוא אוכל ומה הוא לובש. מסקנה לא פחות הגיונית היא כי אותו בורא, ברא עולם מסוג Shoot and forget, ממש כמו יצרן המכונית שלי, אשר נשאר בקוריאה, ולא אכפת לו לאן ומתי אני נוסע באותה מכונית (ואפילו לא באיזו מהירות). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם ישנו בורא עולם, לדעתי, זו ממש הקטנה שלו לומר שהוא לא מתעניין בבריאה שלו..הרי אם נסכים שיש בורא עולם אז גם נסכים (אני מקווה) שהוא אינסופי. ובתור שכזה- למה בכלל שיברא עולם, שהוא ככדור פינג-פונג עבורו?? אני מקווה שהבנת את מה שניסיתי להעביר (נראה לי שהניסוח לוקה בחסר), אבל הפואנטה כאן היא שבתור בורא כל יכול ואנסופי- מרחק ההתעניינות שלו במיקרוב, באדם ובמאדים- הוא אותו המרחק. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |