בתשובה לדובי קננגיסר, 20/11/00 18:06
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בנוסף, אני מאמין כי בשלב מסויים כל התוכן האינטרנטי יתמסד, תחת מוסד או מוסדות כלשהם בכל מדינה. יתפתחו קודים מוסריים וירטואלים, יחוקקו חוקים המגבילים את חופש המידע אפילו באינטרנט (צנזורה) וכל הקהילה הוירטואלית תהיה תחת פיקוח עליון. לא מציאותי? ספק. האנארכיה שמאיימת להשתלט על הרשת הרחבה העולמית (ראה: WWW) ופושה בה כבר היום תתפשט למרחבים עצומים עד שיבינו שיש צורך לרסן את התופעה ואולי אף לשלוט בה. המדיה האינטרנטית תהפוך עד מהרה למרכיב עיקרי בכל בית, ולכן מיסודה ו"סידורה" יהיה בלתי נמנע. למעשה, לא יעבור זמן רב עד ש"רשות השידור לטלויזיה, רדיו ואינטרנט" תתחיל לגבות אגרה גם על מחשבים אישיים (וזה לא משנה אם אתה נכנס לאתרים ישראליים או לא...). לכן, אין להניח שתקשורת על בסיס הטקסט תשאר בעינה, מכיוון שכל המדיה תעבור לאינטרנט - אתה יכול לשכוח מעיתון המודפס על נייר, ולשכוח מטלויזיה שרק משדרת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית כל, מרבית ה"אנארכיה" באינטרנט לא מתנהלת ב-WWW אלא במקומות אחרים, ועל כך תבורך. אבל מה שיותר חשוב הוא שהרשות העתידית שהגית תאלץ להתמודד עם בעיות טכניות, אתיות, חברתיות וכלכליות רבות מספור על-מנת שתוכל לכפות את עצמה על כלל משתמשי האינטרנט (גם אם תוענק לה יכולת פיקוח בינלאומית, על-ידי האו"ם, למשל). אינני רואה מיסוד כזה של האינטרנט מתישהו בקרוב, בעיקר בגלל שאין אפשרות להגביל את המסד שעליו הוא נבנה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |