|
אני בוחר לענות לנקודות הענייניות שלך, או לפחות אלו שמעל החגורה.
בניגוד לעוני הפלשתינאי (שחמור בכמה אמות מידה מהעוני בישראל - שם הם רעבים באמת) לפלשתינאים העניים אין שום סיכוי לצאת ממעגל העוני במצבם. אין הם יכולים ללמוד כי אין לרוב לא ניתנים להם אישורים מעבר. אין הם מסוגלים להשיג את הכסף הנדרש, כי אין אדם מסוגל לשמור על קביעות בעבודתו שכשליש מימי העבודה שלו הוא מוטל בסגר ובשני השלישים האחרים, הוא עובר עיכובים לא הגיוניים במעברי גבול, בסתם היתקלויות באנשי מג"ב פראים,ואם יש לו מזל, לא יורים בו כשהוא חוזר הביתה.
עניי ישראל מטופלים בכפפות משי יחסית לעניי פלשתין. יש להם שירותי בריאות תמידיים, שירותי רווחה, הבטחת הכנסה ברמה כזו, שלפי מאמרו של נחמיה שטרסלר ב- "הארץ", יש מצבים רבים בהם עדיף לא לעבוד מאשר לעבוד ולהרוויח בדיוק את אותם כספים שהם יכולים לקבל מהמדינה וחשוב מכל, הם לא נדכאים על אדמתם. הם מסוגלים לעבור ממקום למקום, לפגוש את בני משפחתם, לנסוע לעיר אחרת בלי לעבור חיפוש רקטלי, לעבוד בלי שיגבילו אותם, לשתות ולהתקלח כמעט בלי הגבלת מים ובאופן כללי, הם חיים בסטנדרטים מערביים, ולא בסטנדרטים של מדינת עולם שלישי.
השוואה בין עניי פלשתין לעניי ישראל היא פסולה וטיפשית שכן אין מה להשוות: עניי ישראל יכולים להיחשב לאמידים ומצליחים בשטחי פלשתין. עניי פלשתין הם בעיה הרבה יותר חמורה מעניי ישראל, אך הם לא אמורים להיות בעיה שלנו. כל עוד אנחנו הכובשים בשטח, אנחנו אחראים למצבם ההומני - מובן שאנו מזניחים אחריות זו באופן בלתי מוסרי לחלוטין. לעניי פלשתין אין התשתית להתקדם בסולם הסוציו-אקונומי. תשתית זו תצטרך להיות מסופקת ע"י המנהיגות הפלשתינאית היות ואנחנו הוכחנו אוזלת יד מטעמים בטחוניים לספק תשתית זו.
לגבי המפגינים בסיאטל, רק אציין שקשה להתייחס ברצינות לחבורת המצחיקים הזאת, כשמגלים שעיקר ההמון נוטל חלק בהפגנות בכדי לבזוז כמה עשרות חנויות חשמל שבעליהן ולזכות בטלוויזיה חינם! מעבר לכך, אינני מבין את הקשר בין דברי לגבי עוני אל ההפגנות בסיאטל. דווקא כמה ממטרות המפגינים נוגעות לי מאד.
|
|