|
||||
|
||||
אני לא מסכים שהמחוקק, במקרה זה, איננו גם "המפלה". א. החוק מאפשר מצב של אפליה בשל האופן בו הוא מנוסח. ב. המחוקק יודע כבר זמן רב, מהו השימוש שנעשה בחוק, לכן הוא שותף לאופן בו הוא יוצא אל הפועל. ג. למרות שלא ניתן להוכיח זאת מן הכתוב בחוק עצמו, לדעתי הרשות המבצעת מבצעת בדיוק את כוונת המחוקק, במקרה זה. אם זו לא היתה כוונת המחוקק, אחריותו להוסיף תיקונים בחוק, שימנעו את האופן בו הוא מיושם. בקיצור: אני חושב שהמחוקק והרשות המבצעת שותפים לאותה אפליה1. למה הדבר דומה? למשל חוק אשר קובע שזכותה של הרשות המבצעת לשלול את האזרחות מכל מי שעולה על רוחה. ידוע לכל שהרשות המבצעת נוהגת לשלול אזרחות, מזה שנים רבות, מאזרחים ששמם יוסי. האם גם במקרה זה המפלה היא רק הרשות המבצעת ולא גם המחוקק? __________________ 1 בכל האמור מעלה אין קביעה שיפוטית לגבי חיוביות או שליליות קיומה של אותה אפליה מדוברת. |
|
||||
|
||||
הממ... בעצם כבר עניתי לך כבר בתגובתי לתגובה 122040, אבל בוא נראה אם יש לי מה להוסיף. א. הרבה חוקים משאירים שיקול-דעת בידי הרשות המבצעת באופן שמאפשר לה, על פניו, להפעיל את סמכותה באופן מפלה. אני לא הייתי קורא להם "חוקים מפלים" א-פריורי. ב. אוקיי, עכשיו אני כבר לא יכול להסתתר מאחורי "א-פריורי". יש כאן שותפות במחדל. אני מסכים. ג. ראה ב' |
|
||||
|
||||
א. מסכים, אבל דעתי האישית היא שהמחוקק *רצה*, במקרה ספציפי זה, שתתקיים אפליה. ב. OK. ג. ראה ב :). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |